יום רביעי, 16 בפברואר 2011

למידה חזותית

"אני מדמיין דברים בראש לפני שאני עושה אותם. זו מעין סדנא חשיבתית ."
למידה, עבור לומדים ויזואליים, מתרחשת כולה בו זמנית, בתפיסה של פיסות מידע גדולות ושיתוף האינטואיציה, בניגוד לתפיסה הדרגתית של עובדות בודדות, צעדים קטנים או דפוסים נרכשים עם ניסיון. למשל, הם יכולים ללמוד את לוח הכפל כטבלה גרפית הרבה יותר בקלות מאשר ללמוד כל גורם בנפרד.
ארגון:
  • אנשים ויזואליים הם בעלי פרספקטיבה של אירגון
  • פרפקציוניזם עבור הלומד הויזואלי הוא חלל מאורגן ומעוצב היטב, וכל דבר ממוקם באופן אסטתי ומזמין.
  • הם מרגישים שלא בנוח וחסרי מנוחה במצבים בלתי מאורגנים.
  • כבעלי חוש מולד של שלמות ואיזון הם יכולים מיד להבחין כאשר דבר חורג ממיקומו או אינו אנכי או אופקי באופן מושלם. הם מומחים בעבודה עם פריטים מסתובבים או אפקט של מראה ושואפים להביא סדר וארגון על ידי בניית וסידור, הוספת צבעים ותיקון של דברים.
התבוננות / התנסות:
  • לומדים ויזואליים הם טובים בלראות "את התמונה הגדולה" של מערכות פשוטות ומורכבות כאחת. הם מומחים בסקירות וסיכומים, לעיתים קרובות על חשבון זכירה של פרטים ובניית רצף.
  • הופעתם האישית (לבוש, טיפוח עצמי ואפילו הבעות) הן חשובות.
  • הופעתם האישית חשובה להם לא פחות מאשר הופעתם האישית של אחרים. הם יוצרים קשר עיין בעת שיחה, למרות שדעתם מושחת בקלות על ידי הסביבה. גם צלילי הסביבה מפריעים לכישורי הקשב שלהם ולעיתים קרובות משרבטים בזמן שיעורים ופגישות.
  • הם מעדיפים לקרוא ולעבוד באור עמום ואור טבעי, בתנאים נוחים, ומרגישים לא בנוח באור בוהק או חזק, ביגוד גס, משבי רוח וטמפרטורות קיצוניות.
נדלה מתוך http://www.studygs.net/hebrew/visuala.htm#1

יום שלישי, 15 בפברואר 2011

המורה במלכודת הרשת החברתית - מורה או חבר? אברום רותם

אין חולק על כך שאינטראקציה משמעותית בין מורה לתלמיד, היא המפתח לחינוך איכותי ונושא פירות. כל זאת תחת ההנחה שהמורה והתלמיד פועלים תחת מסגרת מוסכמת ומבוקרת שמבטיחה אינטראקציה חינוכית חיובית. מאחר והמורה הוא המבוגר האחראי, עליו מוטלת האחריות לשמור על גבולות תקשורת הולמים עם התלמידים, להעיר על כל חריגה מגבולות אלה ולדאוג לתקנה. הסיכון בקשר מורה-תלמיד הוא במקום בו המורה כושל בהבנת גבולות הקשר בסביבה מקוונת ובתפיסת אחריותו לקשר זה, ומתנהל בקשר בדרך שאינה ראויה, אם מתוך חוסר מודעות, בלבול או כוונה לניצול הרשת למטרות שאינן ראויות בעליל. להלן מספר היבטים מרכזיים העולים בקשר שכזה:
א. יתרונות למורה המשתמש ברשת חברתית לשם קשר עם תלמידיו: עצם שהיית המורה בקרב תלמידיו, לא רק במסגרת הבית ספרית, מעניקה מספר ערכים מוספים חיוביים:
• יחסי אמון תלמיד-מורה: רשת חברתית מאפשרת פתיחות וגילוי אמפטיה באופן אינטימי בין מורה לתלמיד, כאשר משאבי הזמן העומדים לשם כך, מצומצמים בהרבה מחלופות אחרות של יצירת יחסי קרבה בין תלמיד למורה. ברשת ניתן לקיים אינטראקציה קרובה עם מספר רב של תלמידים. פתיחות זו עשויה להוביל לקשר בו התלמיד יבטח במורה, יקשיב לו ויישמע לדבריו. יחסי אמון תלמיד - מורה, עשויים להוביל למהלך חינוכי ושינוי חיובי משמעותי, בו התלמיד יבטח במחנכיו ובמוריו, במטרות שהם מציבים בפניו, ויפעל מתוך מוטיבציה ומאמץ להשיגן.
• חשיפה לעולם התלמיד: הכרות המורה ממקור ראשון עם המתרחש בעולם החברתי של התלמידים ובזמן אמת. הכרות זו יכולה להפוך לכלי יעיל ובעל השפעה עצומה לשיפור הלמידה והיחסים הבונים בכתה. מעקב אחר עליות ומורדות בעולם הלומדים, האישי והקבוצתי, מאפשר להשפיע על צרכיהם, הישגיהם וקצב התפתחותם כלומדים. ניצול נבון של המידע אודות התלמידים מאפשר לגבש דרכים הולמות יותר "להגיע" אליהם, כמו, למשל, לעסוק בנושאים שמטרידים ומעסיקים אותם, ולחבר בדרך רלבנטית יותר את החומר הנלמד לעולמם האישי והאותנטי של התלמידים.
• התעדכנות בזמן אמת: עדכון בזמן אמת על המתרחש בין תלמידי הכתה, החיכוכים, המתחים, העלבונות והפגיעות. עדכון במתרחש עשוי להקטין ואף למנוע מבעוד מועד ריבים, פגיעה מקוונת, פגיעה בחלשים ועוולות חברתיות - בעיות שאחרת היו נודעות לסגל המורים רק לאחר מעשה, כשהנזק כבר נעשה.
• תקשורת עדכנית- עדכונים והודעות: במחקרים אחדים (2007 ,Heavin ובסקירה שם) נמצא שיש יתרון למורים הפועלים ברשת חברתית מול תלמידי על-יסודי (גילאי 14-18). עיקר הקשר עובר מהדוא"ל (הנחשב בעיניהם למיושן) אל הפייסבוק, בה עדכונים, ארועים, תזכורות והודעות שוטפות שזוכות לצפייה מיידית בכל שעות היממה. גם דיווחי התלמידים מאששים תחושה זו: יאני חושב שזה מגניב, במיוחד בגלל שהמורים מתאימים עצמם אלינו, ומתקשרים איתנו בדרך שלנו" .
• הרחבת הלמידה אל מחוץ לגבולות הכיתה: מחקר של National School Board Association (ארה"ב) מדווח ש- 60% מתלמידים בגילאי 9-17 מדווחים שבין הפעילויות הפופולריות ביותר ברשת חברתית הן התעדכנות במידע ארגוני-פדגוגי של בית הספר, למידה מחוץ לבית הספר, ועבודות בית. בית הספר משתמש ביומני רשת של תלמידים לכתיבת פוסטים שהם דוחות קריאה (של ספרים), מעודד הערות ובקשות מעמיתים בכתה, ואף מהורים (2007 ,Sorrentino). אין ספק ש-3 שנים לפחות לאחר ממועד מחקר זה, השימוש של התלמידים בפייסבוק גם לצרכי למידה גדל והולך.
• התנהלות בלתי פורמאלית: היתרון של הרשת החברתית על שירותי חינוך בבית הספר (כמו אתר בית הספר, יומנרשת (בלוג) חינוכי, וויקי חינוכי, לוח הודעות בית ספרי וכד') הוא בכך שהרשת החברתית הציבורית מאפשרת התנהלות לא פורמאלית, לאו דוקא בהיבטים לימודיים, ולדעת התלמידים אוירה כזו מוסיפה גם להיבטים הלימודיים ומעצימה אותם (2007 ,Dubow).
• הקניית מיומנויות תקשורת ואתיקה: שימוש מושכל של מורה-תלמידים בפייסבוק מעודד הקניית מיומנויות תקשורת ואתיקה כחלק מ"מיומנויות המאה ה21" (אבני, רותם ובן-חפר, 2010), בסביבת אותנטית ורלבנטית של מציאות חיי התלמידים. זאת תוך חינוך, הסברה והדגמה של היבטים חיוביים ושליליים בה וניהול דרכי התנהלות הולמות בה.
• תדמית המורה: קשר פתוח ויעיל בין מורה המשתמש ברשת חברתית לקשר עם תלמידיו, גורם בדרך כלל להעלאת קרנו של המורה "העדכני" בעיני תלמידיו. זהו אמצעי שבידי המורים לעלות את "רייטינג המורה" בעיני ההנהלה, התלמידים וההורים.
ב. התיחסות לבעייתיות קשר מורה-תלמיד ברשת חברתית
חברות המורה ברשת חברתית, במרחב תקשורת משותף עם תלמידיו, עלולה לזמן בעיתיות ואף קשר שאינו ראוי בין מורה- תלמיד. אלה עלולים לנבוע מחוסר הכרות המורים עם ההוויה המקוונת, בלבול מההתרחשות בה, ועד ניצול הרשת במכוון למטרות שאינן ראויות בעליל. אך הבעייתיות הנפוצה היא פרשנות לא נכונה ותגובה מועצמת לביטוי קשר שכזה, שעלולה לשלהב את הרוחות הרבה מעבר לבעייתיות לכאורה שעלתה בקשר. קשרים לא ראויים בין מורה לתלמיד/ה ניתן למצוא בדיווחים (ארה"ב) של סאמיר (sameer, 2010b), הרד (2010 ,Heard) ואחרים מהשנה האחרונה (2010), בהם מורה ניצל את הקשר למטרה לא ראויה בעליל. מקרים קיצוניים כאלה אינם מעידים על הכלל. בדרך כלל אירועים בעיתיים בתקשורת מורה-תלמיד ברשת שייכים לתחום אפור, כאשר העובדות אינן מצביעות על כוונות לא הולמות בקשר מורה-תלמיד אלא ביטו״ ההתנהגות ושיקולי דעת לקויים. ברוב המקרים הנזק שנגרם שולי, אך התעקשות הורה או תלמיד עשויה להעצים מקרה כזה לאירוע חריג ללא הצדקה אובייקטיבית. כמו למשל, מורה שהחניף לתלמידה על הופעה נאה בעקבות תמונת שהיא העלתה לרשת בדף שלה.

נדלה מתוך http://avrumrotem.com/avrum-S/network/teacher-student-facebook.pdf

יום שלישי, 18 בינואר 2011

הערכה מסכמת

לאורך כל לימודיי ועבודתי בתחום המחשבים – תוכנה ומערכות מידע, לא נדרשתי לנהל בלוג. ידעתי שהוא שם אך כלל לא "דיבר" אלי, וכל פעם שנחתי בבלוג במקרה, עלתה אצלי השאלה "כיצד, לכל הרוחות, יש לאנשים סיבולת לשבת ולכתוב כך?". עד שבא רגע שהבלוג הונחת עליי כחובת לימודים. זה היה רגע לא מבשר טובות.
במשך 30 שנה כתבתי מאות אלפי שורות קוד עד ששפות התכנות הפכו לשפת האם שלי, גישת ניתוח המערכות והאלגוריתמים הפכו להיות מודל החשיבה, ההצגה וההבעה שלי.

עם הזמן, טבעם של התכנים של קורסי החינוך כיוונן את מודל החשיבה וההבעה שלי ובנה אצלי סגנון ומודל חשיבה והבעה חדשים. תוך כדי, באו קורסי התקשוב אשר חיברו בין שני המודלים למודל הייברידי אחד. כמה שזה היה מעניין!
הבלוג הפך לתיקיה האישית שלי לסיכומים, לעבודות והכי הרבה, האפשרות שישמש כקולב לרעיונות ולסטארטאפים הרעיוניים העתידיים שלי.
השכלתי כשדרכו "נאלצתי" ללמוד נושאים חדשים שלא ידעתי קודם ועם הזמן אהבתי ו"רציתי". זהו כלי בעל משמעות בלמידה מתוקשבת.
אהבתי את תגובות העמיתים.
לסיום, תודה לד"ר גילה קורץ על ההדרכה, הליווי והמשובים המנחים והבונים. ישר כח גילה.

הערכה לעמית מלווה

אזהאר:
את היית העמית המלווה לבלןג שלי, ואני עקבתי אחר הבלוג שלך.. ניהלת בלוג דינמי. הגבת לפוסטים שלי ב"צרורות" - חריצות. בבלוג שלך היו נושאים חשובים ומענינים שקשורים לחומר הלימודי במסגרת לימודינו בתיקשוב ובחינוך. הייתה לך יכולת טובה לשימוש בסרטונים. אני נהניתי מהבלוג שלך היה יפה נוח ומסודר . אני מאחל לד הצלחה בכל מישורי החיים.

עבדאללה.

אנדרוגוגיה - למידת מבוגרים

מתוך "אימון אישי כמודל ללמידת מבוגרים / כרמלה קיט"


האנדרגוגיה - "האמנות והמדע של העזרה למבוגרים ללמוד" היא אחת התיאוריות המובילות בתחום של למידת מבוגרים.
חלק מהתיאוריות המרכזיות בנושא למידת מבוגרים מבוססות על מאפייני המבוגר.
נואלס (Knowles,1987) על בסיס מחקריו, ניסח ארבע הנחות יסוד ללמידת מבוגרים (אנדרוגוגיה).
ההנחות היסוד של האנדרגוגיה:
1. שינויים בתפיסה העצמית - על פי ההנחה הראשונה של האנדרגוגיה, כאשר האדם מתבגר, הוא הופך מישות תלויה לישות המכוונת את עצמה. המבוגר אינו רואה את עצמו כלומד התלוי במורה, אלא כמי שפעיל מתוך הכְוונה עצמית או כיוצר. לשינוי הזה בתפיסה העצמית של המבוגר ארבע השפעות על למידתו: א. יש לנהוג בלומד המבוגר בכבוד ולראותו כיחיד עצמאי
ב. הסיפוק מן הלמידה צריך להיות גבוה מספיק כדי שיוכל לדחוק אצל הלומד המבוגר ניסיון שלילי קודם בלמידה ג. יש להתנגד ללחץ של לומדים מבוגרים להתייחס אליהם כאל ילדים, מפני שהתלות עלולה לעורר כעס והתמרמרות לאחר מכן ד. המבוגרים צריכים לחוות תהליך של התמצאות מחדש (reorientation), לקראת למידה מתוך מכוּונות עצמית.
2. תפקיד הניסיון - המבוגר צובר מטען של ניסיון חיים שהופך למקור עשיר ללמידה, המספק לו בסיס רחב ללימודים נוספים. לפיכך, הוראת מבוגרים מעבירה את הדגש שלה ממסירת ידע באופן סתמי לטכניקות חווייתיות משותפות, כך שהלומדים מסתייעים בחוויות המצטברות שלהם. ככל שדוחים או מתעלמים מהניסיון של המבוגר כאילו מתעלמים ממנו עצמו.
3. מוכנות ללמוד - מוכנות המבוגר ללמידה קשורה למשימותיו הנובעות מתפקידיו החברתיים. המבוגר מוכן ללמידה שהוא זקוק לה, המתייחסת לבעיות השטח שלו והצרכים היום יומיים שלו.
4. אוריינטציה ללמידה - עם ההתבגרות יש שינוי בפרספקטיבת הזמן, מיישום עתידי של הידע הנרכש ליישום מיידי של הלמידה. מכאן שהמבוגר ממוקד יותר בבעיה הדורשת פתרון בנושא מתחום מסוים. המבוגר רוצה ללמוד היום כדי ליישם מחר! האוריינטציה שלו היא של בעיה במרכז.
עקרונות ללמידת מבוגרים
על בסיס הנחות היסוד שכאן ניסח נואלס חמישה עקרונות ללמידה אצל מבוגרים:
1. מבוגרים לומדים כאשר הם חשים שהלימוד מספק צרכים ואינטרסים שלהם. לפיכך, צרכים ואינטרסים יכולים לשמש כנקודת מוצא לתהליכי למידה.
2. האוריינטציה של מבוגרים לומדים ממוקדת בניסיונות חייהם. לפיכך, דרך נכונה לארגון יחידות הלימוד אצל מבוגרים היא מצבי החיים ולא נושאי הלימוד.
3. ההתנסות היא המקור העשיר ביותר ללמידה אצל מבוגרים. לפיכך, הציר המרכזי בלימוד מבוגרים צריך להיות ניתוח ההתנסויות.
4. למבוגרים צורך עמוק להיות בעלי הכוונה עצמית ( self – regulated ) לכן יש לשתף באופן פעיל את הלומדים הבוגרים בדרך החקר והבנת התהליך.
5. ההבדלים האישיים מתחדדים עם הגיל. לכן, בכל למידת מבוגרים צריך לקחת בחשבון את ההבדלים בסגנון, בזמן, במקום ובקצב הלמידה. הדרך המתאימה יותר ללומדים מבוגרים היא הדרכה המותאמת לצורכי הלומד המתחשבת בהבדלים הבין אישיים.
על פי נואלס המנחים והמורים הם מקורות עזר בתהליך החקירה והם מגדירים עצמם כ"מאפשרים" וכ"משאבים".
על בסיס הדברים שכאן, נראה שהלמידה המתרחשת באימון אישי בקבוצה עומדת בכל התנאים והעקרונות שהציב נואלס ללמידת מבוגרים: המתאמנים מגיעים לקבוצה מכווני עניין ומוטיבציה לשינוי בחייהם, מכוונות זו מבוססת על תפיסת האחריות והמחוייבות שלהם להצליח, לממש, להשיג את מטרות החיים שלהם. המפגש בין מתאמנים בקבוצה מזמן מפגש בין מטרות ומחויבויות של אנשים שונים לחייהם, מפגש המעצים את היכולת של כל אחד להתקדם ולממש! הם מביאים לידי ביטוי בקבוצה את ניסיון חייהם בהווה, בעבר ואף בונים את הניסיון העתידי שלהם. הלמידה כולה היא למידה המבוססת על מצבי החיים ושוב – המפגש בין אנשים שונים המגיעים לתוך קבוצה ממצבי חיים שונים והתנסויות מגוונות, מזמין עושר של ידע מצטבר ולמידה הדדית. הלמידה בקבוצה מבוססת כמעט כולה על חקר וגילוי עצמי וסביבתי, המתאמן בקבוצה הוא בו זמנית יחיד ומיוחד אבל גם שותף וחבר בקבוצה מגוונת, הפועלת יחד לקדם אל אחד תפיסתו של נואלס את מנחי הקבוצה - המאמנים - כמאפשרים וכמשאבים, יותר מכל מחזקת ותומכת בעובדה שאימון בקבוצה הנו מודל עוצמתי של למידת מבוגרים!

סביבת למידה ממוחשבת


פרופ' עשת מסביר תוך כדי הדגמה של סביבת למידה מתוקשת את מאפייני סביבת למידה מתוקשבת נבונה, אפקטיבית ויעילה.

יום שני, 17 בינואר 2011

מאפייני יחודיים של סביבת למידה מתוקשבת

סביבה עבודה/למידה מתוקשבת מספקת מענה למטרות שאין לסביבות אחרות. יחודה במאפייניה שלהלן:
  1. מצד אחד מאופיינת באמצעי התקשורת הסינכרוניים והאסינכרוניים המגוונים, שמאפשרים פעילויות שלא ניתן לבצען בסיבות הפיסיות,
  2. מביאה לחשיבה מסתעפת ולא ליניארית. בסביבה הפיסית, החשיבה המסתעפת אפשרית רק בין האדם לעצמו או בקבוצה עם סיעור מוחין אך בלתי אפשרית כקבוצתית - "ביחד" אך נשארת ממוקדת במטרה
  3. תיעוד ושקיפות לאורך זמן הוא ברמה הרבה  יותר גבוהה מאשר בסביבה פיסית
  4. אין מגבלות של זמן ומקום. אפשר להגדיר מטרה חוץ כיתתית שהעבודה עליה תימשך לאורך זמן תוך כדי הצגת אלמנטים ממקורות פזורים ולהציגם בו זמנית
  5. היצוגיות - ויזואליזציה, בקול ובעושר אירועים והיכולת להמחיש דברים שלא ניתנים בסביבה הפיסית
  6. "הכל נשמר" ובכך היא מסייעת בהגברת יכולת הניתוח
  7. האפשרות להערכת מספרים גדולים מאוד שלא ניתן להציגם בפיסית בצורה נוחה. היא מעודדת אותנו להשתמש בכלי ההערכה ובמספרים גדולים
  8. אפקט הרשת קיים גם בסביבה הפיסית וגם במתוקשבת אך בסביבה הפיסית הוא מוגבל מרחב וזמן. אפקט הרשת מאפשר הפצת מידע מסתעפת להרבה אנשים בהרבה מקומות
  9. מאפשרת "אני נוסף" - אמצעי ביטוי עצמי אלטרנטיביים - סביבה אלטרנטיבית (ילד עם מגבלות יכול לייצר אבאטאר שמייצג אותו)
  10. סימולציה למציאות אלטרנטיבית
  11. אנטראקטיבית
  12. רמת עדכניות גבוהה

המנהיג הפדגוגי

מאפייני המנהיג הפדגוגי. מתוך הרצאות של ד"ר נטע נוצר
א. אחראי על הצבת המטרות החינוכיות
  • ראש צוות: הוא חלק ממנה ולא מעליה וכולם כפופים לו.
  • משימות לימודיות: יחלק את השעות בין המורים, קובע את הקדימויות של המטרות
  • חזון פידגוגי: מה השליחות של ביה"ס, מה השליחות החינוכית שלו ומה המסר שלו.
ב. אחריות על תוכנית הלימודים:
  • קידום איכות ההוראה: אחריותו לדאוג להישיגי ביה"ס
  • פיקוח פידגוגי ובקרה על המורים
  • מעקב אחר התקדמות תוכנית הלימודים - מתן האצלה למורים כדי שיסייעו לו במשימה
ג. קידום אקלים למידה:
  • מציב ציפיות ומתקדם לקראתן
  • תרבות בית ספרית בטוחה ונעימה
  • מעורבות של התלמידים בחיי ביה"ס. העברת אחריות ללומד, להביא להרגשת שייכות
  • קשרים עם הקהילה
  • גיוס משאבים
ד. מנהיגות מוסרית:
  • הניהול צריל להיות מושתת על ערכים ונורמות כלליים - אוניברסליים
  • פיתוח עמדות ויישום דימוקרטי : ועדדי בי"ס, בחירות ואירוח חברי כנסת גם למשל
  • לערב ערכים ומוסר בחיי ביה"ס: ילדים ממנים טיולים לילדים שאינם יכולים לשלם עבור הטיול למשל, עזרה הדדית
  • מחויבות לצדק חברתי ולערכי דמוקרטיה: בחירת ועד ומועצת תלמידים שמקיימת ערכי דימוקרטיה. הכנת התלמידים לקראת הבחירות לערכים המתאימים. אין אפליה בין תלמידים - צדק חברתי
  • הגינות והוגנות, רפלקציה עצמית: האחריות כאן עוברת לפרט. לפתח אצל הלומד את היכולת לבדוק את עצמו - משוב עצמי
  • עיסוק בדילימות חברתיות ופוליטיות - דיונים שיביאו להטמעה של ערכים

כתיבת בלוגים על ידי סטודנטים

בכנס הבינלאומי האחרון ED-MEDIA בוונקובר קנדה וגם בכינוס לפני שנה פורסמו והוצגו מחקרים מעניינים על בלוגים בחינוך. ההרצאה של Rosanne Birney ו - Mary Barry עסקה בשיקולי בחירת תוכנה לכתיבת בלוג חינוכי, אך חשפה ממצאי מחקר מעניינים שלהם מהשנים האחרונות. סטודנטים חשו שכתיבת בלוג מגבירה את האינטראקציה המקוונת שלהם עם עמיתיהם בכיתה או בקורס. המשובים שקיבלו הסטודנטים על עבודותיהם הן מעמיתים והן מהמרצה היו מועילים ומעודדים. עם זאת, רמת האינטראקציה בין סטודנטים עמיתים הייתה גבוהה יותר מאשר אינטראקציה בין מרצה וסטודנטים. המשמעות היא שהבלוגים מתאימים לעבודת צוות יותר מאשר לעבודה יחידנית. עם זאת נמצא כי רפלקציה מעמיקה לא מתחוללת בכתיבת הבלוגים על ידי הסטודנטים. יכול להיות שהגורמים להעדר רפלקציה נובעים מכשל בשיטת ההערכה, כלומר כתיבת הסטודנטים עדיין לא מוערכת כחלק מחובות הקורס וגם מכך שהסטודנטים לא הוכשרו כלל לכתיבה רפלקטיבית. גורם משמעותי נוסף נובע מכך שהסטודנטים עדיין לא חשים בנוח מכך שהבלוגים שלהם חשופים למרחב הציבורי של הקורס או הפקולטה. החוקרים הם ממכון Waterford Institute of Technology מאירלנד הנחשבת כאחת המדינות המתקדמות בשילוב סביבות מתוקשבות מתקדמות בחינוך הגבוה.


הוראה ולמידה: אנליזה של יחסים


סיכומים מהמאמר "הוראה ולמידה: אנליזה של יחסים" - מאת יורם הרפז
שני טיעונים מנוגדים בנוגע ליחס שבין הוראה ללמידה:

הטיעון הראשון, יש לגזור את ההוראה מן הלמידה, או ליתר דיוק – לבסס את מטרות ההוראה על תאוריות קוגניטיביות שיש להן השלכה ישירה על הלמידה; טיעון זה שואב מושגים והתלהבות בעיקר מהפסיכולוגיה הקוגניטיבית. המדע הקוגניטיבי מתאר כיצד אנשים לומדים; ההוראה מבקשת לטפח למידה; לפיכך על ההוראה לקבל הכוונה מן המדע הקוגניטיבי. אם אנחנו רוצים לשפר את בתי הספר שלנו, יהיה עלינו ליישם בכיתה את מה שאנו יודעים על בני אדם כיצורים אינטליגנטיים, לומדים וחושבים. כדי לשפר את ההוראה והלמידה בבתי הספר שלנו, יהיה עלינו ליישם את מה שלמדנו
על אופן פעולתה של התודעה האנושית. מדענים קוגניטיביים חוקרים כיצד התודעה פועלת – כיצד אנו חושבים, זוכרים ולומדים. כל מה שעל החינוך לעשות מעתה הוא לגזור מטבעה של הלמידה ומן התנאים שבהם היא במיטבה כללים להוראה – "לבנות את החינוך מלמטה".
דוגמאות המצביעות על הגיון הגזירה של כללים להוראה מתאוריות של למידה:
ערעור
  •   למידה: אנשים לומדים היטב כאשר הם מעורערים, כאשר העולם סותר את הסכמות (מושגים וציפיות) שלהם; אנשים מעורערים-קוגניטיבית מוּנעים ללמוד ברצותם לשקם את האיזון הקוגניטיבי שהופר (Fosnot, 1996).
  • הוראה: על ההוראה לערער את "השכל הישר" של התלמידים, לזעזע את האמונות הוודאיות שלהם, ואז להנחות את שיקום עולמם שעורער באמצעות למידה. הוראה המבקשת לעודד חשיבה יצירתית וביקורתית (שחרור מקיבעונות ומהסתגרות בוודאויות) צריכה להתבסס על ערעור, שיקום וערעור.
אזור ההתפתחות הקרוב
  •  למידה: אנשים לומדים היטב כאשר הנושא הנלמד נמצא ב"אזור" שאליו הם יכולים להגיע בעזרתו של אדם אחר; כאשר הנושא הנלמד הולם את השלב ההתפתחותי שבו הם נמצאים (ויגוצקי, 2003).
  • הוראה: על ההוראה לנסות לאתר את האזור שאליו תלמיד מסוגל להתפתח באמצעות הוראה ולהנחותו לשם. על המורה לספק לתלמיד "פיגום" בתחום ההתפתחות המשוער שלו, כך שהתלמיד יוכל לחקות אותה ואחר כך לפעול באורח עצמאי.
סגנונות למידה
  •  למידה: בני אדם מעבדים נתונים בצורות שונות; יש להם סגנונות למידה וחשיבה שונים. כאשר שיטת ההוראה מתאימה לסגנון הלמידה-חשיבה שלהם, בני אדם לומדים היטב (Sternberg, 1997).
  • הוראה: על ההוראה להתאים עצמה לסגנון הלמידה והחשיבה של הלומד היחיד )למשל סגנון הוראה סמכותי מתאים לבעלי סגנון למידה "היררכי"; סגנון הוראה מתירני מתאים לבעלי סגנון "אנרכי" וכו'(, ועם זאת לנסות ולפתח סגנונות למידה וחשיבה חדשים, שכן סגנונות למידה הם הוויות נרכשות וניתנות לעיצוב.
אינטליגנציות מרובות.
  • למידה: לבני אדם יש שמונה אינטליגנציות שונות. כדי שכישרון כלשהו יחשב ל"אינטליגנציה" עליו לעמוד בחמישה קריטריונים; אחד מהם הוא קיומו של תחום שבו הכישרון ממצה את עצמו. בני אדם לומדים היטב כאשר התחום הנלמד ממצה את האינטליגנציות הדומיננטיות שלהם )גרדנר, 1996 (.
  • הוראה: על ההוראה להתאים את תכניה לאינטליגנציות החזקות של כל לומד (למשל מתמטיקה מתאימה לבעלי אינטליגנציה לוגית-מתמטית; מחול מתאים לבעלי אינטליגנציה גופנית-תנועתית וכו'), ועם זאת לנסות לפתח אינטליגנציות חלשות יותר (בכל אינטליגנציה יש מרכיב מולד ומרכיב נרכש), לאחר שביטחונו העצמי של התלמיד התבסס.

הנעה פנימית
  • למידה: אנשים לומדים היטב כאשר הם עוסקים בנושא מתוך עניין – הנעה פנימית, ולא משום שהם רוצים פרס או חוששים מעונש – הנעה חיצונית. עם זאת, הלמידה היא במיטבה כאשר אדם מונע על ידי הנעה פנימית וחיצונית, אך האחרונה חלשה שכן הנעה חיצונית חזקה הורסת את ההנעה הפנימית ), Nicholls 1989 (.
  • הוראה: על ההוראה לדאוג לכך שהנושאים הנלמדים יעוררו עניין מכוח עצמם ולא רק מכוח התגמולים או העונשים הכרוכים בלמידתם. למידה מתוך מוטיבציה פנימית היא הבסיס לחוויית למידה חיובית, שהיא מצדה הבסיס ל- Life .Long Learning.
ייחוס עצמי
  • למידה: אנשים מייחסים את הצלחותיהם ואת כישלונותיהם למקורות שונים – למזל, לאנשים אחרים, ליכולתם ולמאמציהם. אנשים לומדים היטב כאשר הם מייחסים את הישגיהם וכישלונותיהם לעצמם – בעיקר למאמץ שהשקיעו – ולא לאנשים אחרים, לנסיבות או למזל (מרזנו, 2002).
  • הוראה: על ההוראה לחזק בדרכים שונות את ייחוס ההצלחות והכישלונות של התלמידים למאמץ שהם משקיעים, ולטעת בהם את האמונה שכאשר הם מתאמצים (בתחומים שבהם יש להם יכולת), הם מצליחים.  
לומדי הצטברות.
  • למידה: איכות הלמידה של אנשים מותנית בתאוריות מובלעות Implicit( ( שיש להם על למידה. אנשים לומדים היטב כאשר הם "לומדי הצטברות" Incremental Learners( ( – מונְחים על ידי תאוריה שלפיה הצלחה בלמידה היא תולדה של הצטברות אטית; אנשים אינם לומדים היטב כאשר הם "לומדי כמות" ) Entity Learneres ( – מונחים על ידי תאוריה שלפיה הצלחה בלמידה היא דבר ש"יש לי או אין לי" ) Dweck, 2000 (.
  • הוראה: על ההוראה לחזק בדרכים שונות את הדימוי העצמי של הלומדים כ"לומדי הצטברות"; לחזק את כושר ההתמדה שלהם על בסיס התובנה שהצלחות נובעות מהצטברות.

 שיתוף.
  •  למידה: הלמידה והחשיבה על פי טבען הן פעילויות "מבוזרות"; הן מתבצעות באמצעות אנשים אחרים, מחשב, ספרים וכו'. אנשים לומדים היטב כאשר הם נמצאים בסביבה המעודדת למידה וחשיבה מבוזרות (Salomon, 1993).
  • הוראה: על ההוראה ליצור סביבה משתפת, שבה תלמידים לומדים וחושבים עם אנשים וגורמים אחרים, שבה החשיבה של כל יחיד נתמכת ומתפתחת באמצעות דיאלוג עם אנשים ורעיונות.
 משוב
  • למידה: אנשים לומדים היטב כאשר הם נמצאים בסביבה המספקת להם משוב מתמשך, מיידע ומעצב – כלומר, משוב המשולב באופן רצוף בתהליך הלמידה, שמקנה לתלמיד ידע מפורט על ביצועיו הטובים ועל ביצועיו הטעונים שיפור, ומשוב שנועד לאפשר לתלמיד להתפתח ולא לתייג ולמיין אותו (ברוקס וברוקס, 1997).
  •  הוראה: על ההוראה לספק לתלמידים משוב מתמשך, מיידע ומעצב.

הטיעון השני, יש לגזור את הלמידה מן ההוראה, או ליתר דיוק – לבסס את מחקר הלמידה על הנחיות הנובעות ממטרות ההוראה. 
צבי לם טען שיש שלוש מטרות-על להוראה שמקורן הוא אידאולוגי ולא אמפירי:
סוציאליזציה, שלפיה מטרת ההוראה היא לסגל יחידים לחברה שבה הם עתידים לחיות כבוגרים;
אקולטורציה, שלפיה מטרת ההוראה היא לעצב את אופיים של יחידים ברוח הערכים של תרבות מועדפת;
אינדיבידואציה, שלפיה מטרת ההוראה היא לאפשר לכל יחיד לממש את עצמו.
מכל מטרת-על כזו נובע "דפוס הוראה" טיפוסי:
מסוציאליזציה – דפוס החיקוי;
מאקולטורציה – דפוס העיצוב;
מאינדיבידואציה – דפוס הפיתוח.
מטרות-העל של ההוראה ודפוסי ההוראה הנובעים מהן מביאים לידי ביטוי ומטפחים תהליכי למידה
מסוימים:

מטרות-על                      דפוסי הוראה                   תהליכי למידה
סוציאליזציה                    דפוס החיקוי                    חיקוי ותרגול
אקולטורציה                    דפוס העיצוב                    הזדהות והפנמה
אינדיבידואציה                 דפוס הפיתוח                    ויסות עצמי

במילים אחרות, כאשר ההוראה קובעת מה ללמד ולשם מה ללמד היא "חורצת את גורלה" של הלמידה; היא קובעת אלו למידות יתרחשו.

יום שבת, 15 בינואר 2011

משבר החינוך

רופאים אומרים שחום גבוה אינו מחלה כי אם סמפטום של המחלה.
כיום כשאומרים משבר בחינוך, מתכוונים לתוהו ובוהו הבית ספרי. קרי האלימות בבית הספר, הזלזול במורים, ילדים ללא הגנה, תכנים לא רלוונטיים, שיטות הוראה לא מתאימות, אובדן ערכים, שחיקה גבוהה של המורים, העדר סמכות וכו'.  האמת היא שאלה הם רק סימטומים של המשבר ולא המשבר עצמו.
.
פרופ' אלמוג הציע 18 סיבות למחלה:
1. התגמול הכלכלי נמוך, בין השאר כיוון שבמערכות גדולות כל עלייה מזערית בשכר עולה למדינה מיליוני שקלים.

2. עדיין קיימת תפיסה גברית שמגדירה כשרון הוראה ככישרון נחות, והדבר מתבטא גם בשכר.
3. במקצוע ההוראה יש משרות חלקית שהתגמול להן נמוך, והן מקרינות גם על בעלי המשרה המלאה.
4. אין מסלולי קידום מספקים
5. ישנן דרישות אקדמיות וסף קבלה נמוכים בסמינרים והפקולטות לחינוך.
6. לדעת אלמוג, החוקרים לחינוך בארץ נכשלו, כיוון שהיו עסוקים בקידום עצמי ולא קידום המערכת.
7. לדעת אלמוג, המורים אינם איכותיים, כיוון שאין פיטורים של מורים כושלים, מדידה של איכות הוראה או שכר דיפרנציאלי.
8. ההישגים יורדים בין השאר כיוון שהכתות הטרוגניות: החלשים מפריעים לחזקים ולהפך, בנים מפריעים לבנות בלימוד מתמטיקה – ולכן ויתכן שיש לשיקול הפרדה כערך דידקטי.
9. אין התאמה בין תלמיד לשיטת הלימוד – לתלמידים רבים לא מתאים ללמוד בכתה פרונטלית
10. אין התחשבות בכושר הקליטה בהתאם לגיל ונלמדים מקצועות ונושאים לא מתאימים
11. המערכת מסתמכת על ספרי לימוד במקום על לומדות
12. באופן כללי מיחשוב מערכת החינוך נכשל
13. ספרי הלימוד פגומים – במקרים רבים הם עילגים ומלאי שגיאות, ובנוסף משעמעמים (ניתנות רשימות של עובדות ולא לימוד של רוח הזמן). לכן לא במקרה התלמידים פונים לתקצירים באינטרנט למשל.
14. לא ניתן ללמוד מהספרים – הם משמשים כבסיס בלבד ויש צורך לאחר מכן לפרשם בכתה.
15. מורים נעשו "שפני ניסיון" של האקדמיה (שיטת הבדידים, הגישה שאין לתקן שגיאות של תלמידים)
16. המורה מקבל שיטת לימוד מוכנה ולא מתוגמל על פיתוח תוכניות למידה, זאת בניגוד לאנשי ייצור אחרים.
17. לא הוגדרה תשתית הידע ובאיזה מטען אינטלקטואלי רוצים להעניק לילדים.
18. יש יתר דמוקרטיזציה וחוסר יכולת של המורים להעניש
על פי גארלד קפלן, משבר הוא: מצב של הפרת האיזון בין חומרת הבעיה וחשיבותה, לבין המשאבים העומדים לרשות האדם לטפל במצב
אלמוג אינו מתפרש לשניים בכיוון האצבע המאשימה. כעת, כשזה כבר ברור מי אחראי לסיבות, התמונה הופכת להיות מחרידה יותר. הרי שמי שאחראי על שמירת האיזון ומי שמפר אותו ביודעין ובששון למען "חופן דולרים" שלא רק מתבטאים ב"ירוקים" בלבד אלא גם ובעיקר למען השגת מטרות פוליטיות וחברתיות מפלגתיות אנוכיות,  אחד הוא.
למפרט הרחיק לכת באומרו שאין משבר במערכת החינוך, ושכל הסימפטומים אינם אלא תוצר טבעי תקין של המערכת. הוא סבור קובע שתפקידה העיקרי של מערכת החינוך הציבורית הוא לשמר, לחזק ולשעתק פערים מעמדיים. זו מערכת בעלת יכולת מופלאה לבצע חיברות לאנשים שעתידים להוות שוליים בחברה; מערכת שנבנתה על מנת להכשיר בני אדם לחיות בהוויה מנוכרת וחסרת תכלית אישית, על ידי כך שהיא מאמנת אותם לוותר על שאיפותיהם, להבליג על כאבם, על בדידותם ועל דיכוים, ולהשלים עם היותם חסרי ערך חברתי.





חיזוקים ועונשים: סוגים, מתי להפעיל ואיך

חיזוקים ועונשים למיניהם הם כלי המסייע בעיצוב התנהגויות ילדים. הם מעצימים היבטים חיוביים ומקטינים עד כדי הכחדה את ההבטים ההתנהגותיים השליליים.
חיזוקים ודרך פעולתם:
חיזוק הוא כל דבר נעים או מהנה הניתן מיד אחרי התנהגות מסוימת וגורם להגברת השכיחות של אותה התנהגות. לפיכך, אנו נשתמש בחיזוקים לאחר התנהגויות אותן אנו מעוניינים לשמר.
דירוג חיזוקים:
  1. חיזוק מלא: הניתן כתגובה מיד אחרי כל התנהגות חיובית
  2. חיזוק חלקי: אשר ניתן כנגד כל התנהגות חיובית אלא לחלק מהן.
סוגי חיזוקים 
  1.  חיזוקים חברתיים: מחוות כגון חיוך, ליטוף ומילוליים כגון: לומר "יפה", "כל הכבוד". אלה חיזוקים זמינים תמיד ומומלץ להשתמש בהם.
  2.  חיזוקים חומריים: כל דבר מוחשי שקבלתו גורמת לנעימות כמו למשל: שוקולד, מתנות.
  3. חיזוקים טבעיים: הפעלת המזגן או כיבויו כדי לגרום לילד ללבוש ליבוש מתאים למשל.
  4. שיטת האסימונים (המתחברת לחיזוקים החומריים ומהווה תחליף להן)
עקרונות מנחים לשימוש בחיזוקים

  1. יש להתחיל בחיזוק מלא ומיידי. כלומר, מיד לאחר כל התרחשות של ההתנהגות  הרצויה. לאחר שההסתברות להתנהגות הרצויה גברה יש לעבור לחיזוק חלקי ומעוכב. מחקרים מראים ששיטה זו משמרת ביעילות רבה את ההתנהגות החיובית מפני הכחדה. 
2. אם אפשר להשתמש בחיזוקים טבעיים או חברתיים רצוי שההתנהגות תהיה מחוזקת בחיזוקים אלו. שימוש יתר על המידה בחיזוקים חומריים יכול לגרום לתלות בחיזוק החומרי כדי שההתנהגות תתרחש בעוד שהמטרה שלנו היא להגיע למצב בו ההתנהגות הרצויה תתרחש גם ללא חיזוק כלל.
3. יש להשתמש במגוון חיזוקים: גיוון החיזוקים תורם לשימור ההתנהגות החיובית. 
4. במצבים בהם התנהגויות הילד בעייתיות ואין על מה לתת חיזוקים חשוב ליצור מצבים בהם יהיה על מה לתת חיזוקים. יש לנסות לחזק כל שמץ של התנהגות בכוון הנכון כדי שבהדרגה תהיה יותר התנהגות רצויה.

  עונשים והשמטות
 עונש :גירוי לא נעים בתגובה להתנהגות בלתי רצויה.
 השמטה. מניעת גירוי נעים (למשל לא לראות טלויזיה) ולא מובילה לגירוי לא נעים כמו בענישה.  הנחיות לשימוש בעונשים והשמטות:
 1. כאמור, תמיד עדיף למנוע גירוי נעים מאשר לתת גירוי לא נעים.
 2. יש לבחור גירוי שאנו יכולים ורוצים לעמוד בו.
3. יש לבחור את הסיטואציות בהן אנו מעונינים לנקוט בצעדים אלו.
4. יש לבחור גירוי פרופורציוני להתנהגות בגינו הוא ניתן. עדיף תמיד להתחיל יותר בקטן ולהגדיל במידת הצורך.
5. ניתן לנסות למנוע את הסיטואציות הבעייתיות על ידי איתור הגירויים בהם ההתנהגות הלא רצויה מתרחשת ושינוי גירויים אלו. 

ויסות עצמי מסוגלות עצמית

על-פי בנדורה הסביבה החברתית משפיעה על התנהגות האדם. אנחנו יודעים כי לכולנו יש ציפיות באשר לתוצאות האפשריות של התנהגותנו, וזאת על סמך התנהגותנו בעבר או על סמך התנהגות וביצועים של אחרים הדומים לנו. המשמעות היא כי יש לאדם אפשרות לווסת את ההשפעה ואת הכיוון של ההתנהגות. המונח המדעי המקובל לכך הוא ויסות עצמי, ופירושו: היכולת של האדם ללמוד מההדדיות שלו עם הסביבה, וגם היכולת של האדם לחזק את עצמו ולכוון את ההתנהגות שלו על-פי המטרות שהציב לעצמו.

גורם חשוב המשפיע על התנהגות האדם, הוא תחושת המסוגלות עצמית שלו, שמשמעה האמונה של הפרט ביכולתו להתמודד עם המטלה.
ויסות עצמי
הוויסות העצמי הוא עוד הוכחה לכך כי ההתנהגות נקבעת לא רק על-ידי הסביבה אלא גם על-ידי האדם עצמו. בתהליך הוויסות העצמי האדם מבצע שיפוט של התנהגותו. שיפוט זה מכיל השוואות לסביבה, ומכאן שהתנהגות האדם מושפעת מן הסביבה. במקביל, האדם מבצע שיפוט של התנהגותו גם ביחס לרמת השאיפה שלו וביחס לביצועיו בעבר. התוצאות של ההשוואות האלה ישפיעו על רגשותיו (סיפוק או אכזבה), ויכוונו את התנהגותו בעתיד.
האדם שופט את התנהגותו לאור צפייה בהתנהגותו ובהתנהגות הסביבה. אם כך, ההתנהגות היא תוצר של תהליכים חיצוניים (הסביבה) ושל תהליכים פנימיים (הפרט). תוצאות השיפוט מכוונות את האדם: הן מעוררות בו רגשות סיפוק או אכזבה, ואלה מניעות אותו לחזור על התנהגותו או להימנע מכך. (סוג של התניה אופרנטית עצמית!)
מסוגלות עצמית
המסוגלות העצמית עוסקת בידיעה של האדם ובאמונה שלו כי הוא אכן מסוגל לבצע מטלה מסוימת. כשילד קטן אומר: "אני יכול אני כבר גדול...", הוא מבטא את כל הרעיון של מסוגלות עצמית.
האמונה של האדם ביכולת שלו להתמודד בהצלחה עם מטלה מסוימת, מגבירה את הנטייה שלו להשקיע מאמצים בביצוע המשימה.
אם כך, מסוגלות עצמית גבוהה גוררת השקעת מאמצים גבוהה לשם השגת המטרות. ולחילופין, מסוגלות עצמית נמוכה מנמיכה את ההנעה (המוטיבציה) וגורמת למחשבות על כישלון.
ארבעה מקורות לתחושת המסוגלות העצמית
ארבעה מקורות אחראים לתחושת המסוגלות העצמית של האדם, ולכל אחד מהם השפעה שונה על המסוגלות העצמית שלו - על האמונה ביכולתו וכן על נכונותו להתנסות במטלות שונות. ואלה הם:
א. התנסות בהשלמת משימות - התנסות מוצלחת שלנו מעלה את תחושת המסוגלות העצמית שלנו, ולהפך.
ב. צפיה בהתנהגות אחרים - כאשר אחרים מבצעים פעילות כלשהי בהצלחה, תחושת המסוגלות העצמית שלנו עולה. כל זאת בתנאי שהאחרים, שאנו משווים את עצמנו אליהם - דומים לנו. (חיזוקים ועונשים עצמיים)
ג. שכנוע מילולי - כאשר אנו משכנעים אחרים שאנו יכולים להצליח, תחושת המסוגלות העצמית שלנו עולה. השכנוע המילולי אפשרי רק כאשר האדם המשכנע נתפס כבקיא בתחום השכנוע, ו/או כאשר הוא משמעותי בעינינו. לכן חשוב שהשכנוע המילולי יהיה מציאותי.
ד. עוררות רגשית - לעוררות רגשית השפעה הפוכה על תחושת המסוגלות העצמית שלנו. עוררות רגשית גורמת לנו לשינויים פיזיולוגיים. שינויים אלה גורמים לנו לחוש אי נוחות, ולכן עוררות רגשית גבוהה מורידה את תחושת המסוגלות העצמית שלנו, ולהפך.
מקור: ביה"ס הוירטואלי של מט"ח

יום שישי, 14 בינואר 2011

רשתות חברתיות משפיעות על קידום אתרים

שני מנועי החיפוש הגדולים בעולם גוגל ו-Bing אישרו כי לקישורים שמופיעים ב- Twitter ו- Facebook יש השפעה על מיקום של אתרים בתוצאות האורגניות מלבד ההשפעה הישירה של תנועה לאתר. רבים ממקדמי האתרים טענו עד היום כי משום שמדובר בקישורים בפורמט של Java script או קישור Nofollow אז אין לקישורים מרשתות חברתיות שום השפעה על קידום האתר בתוצאות האורגניות במנועי חיפוש.
 הם בעיקר מסתכלים על אמינות המשתמש ברשתות החברתיות ומכך מסיקים כיצד למדוד את איכות הקישור, עיקר תשומת הלב של הרובוטים הולכת על בדיקת העבר של המשתמש כדי להבין האם האתר שהוא מקשר אליו באמת קשור אליו והאם הוא באמת מומלץ או שמדובר בהמלצת שווא.

ראנד פישקין גם הוא מומחה לקידום אתרים בינלאומי פירסם פרמטרים שלדעתו (מדובר בהשערה, ללא מחקר או מידע מאושר) גוגל וBing מודדים את איכות הקישור ברשתות החברתיות, להלן הפרמטרים:

- הפנייה למקורות רבים – חשבון Twitter שמקשר לאותו אתר ב50 הודעות שונות ואינו מקשר לשום אתר אחר אינו איכותי כמו 50 חשבונות שונים אשר מקשרים לאותו אתר בהודעה אחת.

- זמן – מה מרחק הזמן בין פרסום האתר באינטרנט ובין שיתוף הקישור ברשתות החברתיות, ההשפעה של הודעה על דף חדש ברשתות החברתיות אחרי שהדף פורסם מלפני מספר שנים אינה חזקה כמו הודעה מיידית לאחר פרסום הדף.

- השפעה של התוכן הכללי – כמו בקידום אתרים, התוכן שמסביב לקישור גם הוא חשוב במיוחד, במידה ומדובר בחשבון של תושב USA שמקשר לאתר ישראלי יש לו פחות השפעה מישראלי שמקשר לאתר ישראלי, כמו כן בנאדם שמתעניין בתחום הביטוח ומקשר בחשבון הרשת החברתית שלו לאתר ביטוח שווה הרבה יותר מקישור שמשתף אדם אחר לאתר ביטוח.

- השיתוף עצמו – מספר הפעמים שמשתמשים לחצו Like, Share או הקליקו על הקישור בהחלט משפיע על מדידת ערך הקישור שנמצא ברשתות החברתיות. מנועי החיפוש יודעים לפי זה מה מידת החשיבות שמומלץ לתת לקישור עצמו.

- כמות חברים/עוקבים – חשבון שאינו פעיל מבחינת חברים/עוקבים אינו חזק כמו חשבון בעל מספר רב של חברים/עוקבים, בדומה לקישורים מאתרים אשר קישור מאתר גדול חזק הרבה יותר מקישור מאתר קטן.

- הקשר שבין המפרסם לאתר – במידה ומופיע לך ברשת החברתית כי אתה בעל אתר מסויים או קשור לחברה מסויימת והינך מקשר לאותו אתר של החברה כמובן שגוגל וBing לוקחים זאת בחשבון. הם מייחסים לקישור פחות חשיבות משום שיש לך קשר ישיר לקישור עצמו.

נושא ההשפעה של רשתות חברתיות על התוצאות האורגניות במנועי חיפוש הוא עדיין נושא מאוד חדש שלא נערכו בו מחקרים רבים, לכן הכל עדיין בגדר השערות בלבד. יש אנשי שיווק רבים שטוענים כי באמצעות הסתמכות רבה יותר על רשתות חברתיות נוכל להוריד את כמות הספאם הקיימת במנועי חיפוש, אבל כמו כל דבר שינוי שקרה בשנים האחרונות בתחום הקידום אתרים, גם לשם הספאמרים יצליחו להכנס ולהתאים את עצמם כדי שזה יראה כמה שיותר "אמיתי". כיום קידום אתרים כולל השפעה מ: קישורים, תוכן, בלוגים, כניסות ורשתות חברתיות!

מתוך: קידום אתרים

"דיר באלאק" גוגל!

מנוע החיפוש "גוגל" הפך כמעט כל מנוע אחר לרזירבי! אומנם, בגלל עוצמתו של המנוע, לרוב האנשים, קל להבין ואף קל יותר להצדיק את השימוש בו. אך מעניין, לכמה מאיתנו עלתה בראש השאלה/התהיה: "זה או שגוגל או שאין?"!
גוגל מצידו מספק את הסחורה ומנסה לשמור על המונופול שאנשים אפשרו לו.
לגבי השאלה/התהיה, מתברר שגוגל אינו לבדו במגרש. יש כאלה מנועי חיפוש שעם קצת "מזל דיגיטלי" יכולים אט אט להצמיח קרניים ולנגח בגוגל. מנועים המאופיינים במה שאין לגוגל "המכונה". אלה מנועי חיפוש "אנושיים" "Human Powered" אשר ידועים ברשת יותר בשם "Web Directories", בזה שבקצה השני פועלים אנשים אמיתיים אשר מחפשים עבורך ומסננים את התוצאות עד למקסימום התאמה לשאלתך/מחרוזת החיפוש שהצגת להם, ולא רק אלגורתמים.
יש מי שאמר שכאשר מחרוזת החיפוש/השאילתה נוגעת לשמותיהם, גוגל אינו מציגה אותם בשורות הראשונות של דף תוצאות החיפוש, מתוך חשש להעלאת המודעות על קיומם אצל הגולשים. האמת שבדיקות שעשיתי הראו אחרת.
דוגמאות טובות לכאלה הם:
 ChaCha
ask
 Mahalo
eurekster swicki
Open Directory
rollyo
yahoo directory

תיהנו! ו"דיר באלאק גוגל"!