רופאים אומרים שחום גבוה אינו מחלה כי אם סמפטום של המחלה.
כיום כשאומרים משבר בחינוך, מתכוונים לתוהו ובוהו הבית ספרי. קרי האלימות בבית הספר, הזלזול במורים, ילדים ללא הגנה, תכנים לא רלוונטיים, שיטות הוראה לא מתאימות, אובדן ערכים, שחיקה גבוהה של המורים, העדר סמכות וכו'. האמת היא שאלה הם רק סימטומים של המשבר ולא המשבר עצמו.
.
פרופ' אלמוג הציע 18 סיבות למחלה:
1. התגמול הכלכלי נמוך, בין השאר כיוון שבמערכות גדולות כל עלייה מזערית בשכר עולה למדינה מיליוני שקלים.
2. עדיין קיימת תפיסה גברית שמגדירה כשרון הוראה ככישרון נחות, והדבר מתבטא גם בשכר.
3. במקצוע ההוראה יש משרות חלקית שהתגמול להן נמוך, והן מקרינות גם על בעלי המשרה המלאה.
4. אין מסלולי קידום מספקים
5. ישנן דרישות אקדמיות וסף קבלה נמוכים בסמינרים והפקולטות לחינוך.
6. לדעת אלמוג, החוקרים לחינוך בארץ נכשלו, כיוון שהיו עסוקים בקידום עצמי ולא קידום המערכת.
7. לדעת אלמוג, המורים אינם איכותיים, כיוון שאין פיטורים של מורים כושלים, מדידה של איכות הוראה או שכר דיפרנציאלי.
8. ההישגים יורדים בין השאר כיוון שהכתות הטרוגניות: החלשים מפריעים לחזקים ולהפך, בנים מפריעים לבנות בלימוד מתמטיקה – ולכן ויתכן שיש לשיקול הפרדה כערך דידקטי.
9. אין התאמה בין תלמיד לשיטת הלימוד – לתלמידים רבים לא מתאים ללמוד בכתה פרונטלית
10. אין התחשבות בכושר הקליטה בהתאם לגיל ונלמדים מקצועות ונושאים לא מתאימים
11. המערכת מסתמכת על ספרי לימוד במקום על לומדות
12. באופן כללי מיחשוב מערכת החינוך נכשל
13. ספרי הלימוד פגומים – במקרים רבים הם עילגים ומלאי שגיאות, ובנוסף משעמעמים (ניתנות רשימות של עובדות ולא לימוד של רוח הזמן). לכן לא במקרה התלמידים פונים לתקצירים באינטרנט למשל.
14. לא ניתן ללמוד מהספרים – הם משמשים כבסיס בלבד ויש צורך לאחר מכן לפרשם בכתה.
15. מורים נעשו "שפני ניסיון" של האקדמיה (שיטת הבדידים, הגישה שאין לתקן שגיאות של תלמידים)
16. המורה מקבל שיטת לימוד מוכנה ולא מתוגמל על פיתוח תוכניות למידה, זאת בניגוד לאנשי ייצור אחרים.
17. לא הוגדרה תשתית הידע ובאיזה מטען אינטלקטואלי רוצים להעניק לילדים.
18. יש יתר דמוקרטיזציה וחוסר יכולת של המורים להעניש
על פי גארלד קפלן, משבר הוא: מצב של הפרת האיזון בין חומרת הבעיה וחשיבותה, לבין המשאבים העומדים לרשות האדם לטפל במצב
אלמוג אינו מתפרש לשניים בכיוון האצבע המאשימה. כעת, כשזה כבר ברור מי אחראי לסיבות, התמונה הופכת להיות מחרידה יותר. הרי שמי שאחראי על שמירת האיזון ומי שמפר אותו ביודעין ובששון למען "חופן דולרים" שלא רק מתבטאים ב"ירוקים" בלבד אלא גם ובעיקר למען השגת מטרות פוליטיות וחברתיות מפלגתיות אנוכיות, אחד הוא.
למפרט הרחיק לכת באומרו שאין משבר במערכת החינוך, ושכל הסימפטומים אינם אלא תוצר טבעי תקין של המערכת. הוא סבור קובע שתפקידה העיקרי של מערכת החינוך הציבורית הוא לשמר, לחזק ולשעתק פערים מעמדיים. זו מערכת בעלת יכולת מופלאה לבצע חיברות לאנשים שעתידים להוות שוליים בחברה; מערכת שנבנתה על מנת להכשיר בני אדם לחיות בהוויה מנוכרת וחסרת תכלית אישית, על ידי כך שהיא מאמנת אותם לוותר על שאיפותיהם, להבליג על כאבם, על בדידותם ועל דיכוים, ולהשלים עם היותם חסרי ערך חברתי.
כיום כשאומרים משבר בחינוך, מתכוונים לתוהו ובוהו הבית ספרי. קרי האלימות בבית הספר, הזלזול במורים, ילדים ללא הגנה, תכנים לא רלוונטיים, שיטות הוראה לא מתאימות, אובדן ערכים, שחיקה גבוהה של המורים, העדר סמכות וכו'. האמת היא שאלה הם רק סימטומים של המשבר ולא המשבר עצמו.
.
פרופ' אלמוג הציע 18 סיבות למחלה:
1. התגמול הכלכלי נמוך, בין השאר כיוון שבמערכות גדולות כל עלייה מזערית בשכר עולה למדינה מיליוני שקלים.
2. עדיין קיימת תפיסה גברית שמגדירה כשרון הוראה ככישרון נחות, והדבר מתבטא גם בשכר.
3. במקצוע ההוראה יש משרות חלקית שהתגמול להן נמוך, והן מקרינות גם על בעלי המשרה המלאה.
4. אין מסלולי קידום מספקים
5. ישנן דרישות אקדמיות וסף קבלה נמוכים בסמינרים והפקולטות לחינוך.
6. לדעת אלמוג, החוקרים לחינוך בארץ נכשלו, כיוון שהיו עסוקים בקידום עצמי ולא קידום המערכת.
7. לדעת אלמוג, המורים אינם איכותיים, כיוון שאין פיטורים של מורים כושלים, מדידה של איכות הוראה או שכר דיפרנציאלי.
8. ההישגים יורדים בין השאר כיוון שהכתות הטרוגניות: החלשים מפריעים לחזקים ולהפך, בנים מפריעים לבנות בלימוד מתמטיקה – ולכן ויתכן שיש לשיקול הפרדה כערך דידקטי.
9. אין התאמה בין תלמיד לשיטת הלימוד – לתלמידים רבים לא מתאים ללמוד בכתה פרונטלית
10. אין התחשבות בכושר הקליטה בהתאם לגיל ונלמדים מקצועות ונושאים לא מתאימים
11. המערכת מסתמכת על ספרי לימוד במקום על לומדות
12. באופן כללי מיחשוב מערכת החינוך נכשל
13. ספרי הלימוד פגומים – במקרים רבים הם עילגים ומלאי שגיאות, ובנוסף משעמעמים (ניתנות רשימות של עובדות ולא לימוד של רוח הזמן). לכן לא במקרה התלמידים פונים לתקצירים באינטרנט למשל.
14. לא ניתן ללמוד מהספרים – הם משמשים כבסיס בלבד ויש צורך לאחר מכן לפרשם בכתה.
15. מורים נעשו "שפני ניסיון" של האקדמיה (שיטת הבדידים, הגישה שאין לתקן שגיאות של תלמידים)
16. המורה מקבל שיטת לימוד מוכנה ולא מתוגמל על פיתוח תוכניות למידה, זאת בניגוד לאנשי ייצור אחרים.
17. לא הוגדרה תשתית הידע ובאיזה מטען אינטלקטואלי רוצים להעניק לילדים.
18. יש יתר דמוקרטיזציה וחוסר יכולת של המורים להעניש
על פי גארלד קפלן, משבר הוא: מצב של הפרת האיזון בין חומרת הבעיה וחשיבותה, לבין המשאבים העומדים לרשות האדם לטפל במצב
אלמוג אינו מתפרש לשניים בכיוון האצבע המאשימה. כעת, כשזה כבר ברור מי אחראי לסיבות, התמונה הופכת להיות מחרידה יותר. הרי שמי שאחראי על שמירת האיזון ומי שמפר אותו ביודעין ובששון למען "חופן דולרים" שלא רק מתבטאים ב"ירוקים" בלבד אלא גם ובעיקר למען השגת מטרות פוליטיות וחברתיות מפלגתיות אנוכיות, אחד הוא.
למפרט הרחיק לכת באומרו שאין משבר במערכת החינוך, ושכל הסימפטומים אינם אלא תוצר טבעי תקין של המערכת. הוא סבור קובע שתפקידה העיקרי של מערכת החינוך הציבורית הוא לשמר, לחזק ולשעתק פערים מעמדיים. זו מערכת בעלת יכולת מופלאה לבצע חיברות לאנשים שעתידים להוות שוליים בחברה; מערכת שנבנתה על מנת להכשיר בני אדם לחיות בהוויה מנוכרת וחסרת תכלית אישית, על ידי כך שהיא מאמנת אותם לוותר על שאיפותיהם, להבליג על כאבם, על בדידותם ועל דיכוים, ולהשלים עם היותם חסרי ערך חברתי.
היי
השבמחקעבדאללה אני כתבתי על המשבר בחינוך הרבה אז אני מזמינה אותך לבלוג שלי לראות את הדעה שלי בנושא הזה .