אופרטורים לחיפוש בגוגל

מה להקליד בתיבת החיפוש? ומה התוצאה?
המונחים מוקלדים ברצף כאשר רק רווח מפריד ביניהם. מקבלים רשומות המכילות יחד את כל המילים שהוקלדו, לאו דווקא רצופות / סמוכות זו לזו. (כמו השימוש ב-AND הבוליאני: חיתוך(.ׂ הקלד: plant disease מחפש מסמכים המכילים את שני המילים, כשהן לאו דווקא סמוכות / רצופות זו לזו.
OR באותיות גדולות. לחיפוש כל המונחים המתארים נושא מסויים, לקבלת תוצאה מקיפה. (OR כמו במתמטיקה: איחוד).
הקלד: disease OR pathology OR pathogen מקבלים רשומות המכילות לפחות אחד משלושת המונחים.
מרכאות כפולות המקיפות את מונחי החיפוש (" ").

לחיפוש ביטוי / צרוף מילים מדוייק. (לתוצאות יותר רלבנטיות). הקלד: "plant disease" מקבלים רשומות המכילות את הביטוי המדוייק: plant disease.

סימן מינוס (-) צמוד למונח החיפוש, מלפנים. לסילוק רשומות המכילות מונח/ים מסויים/ים. (פועל כמו: NOT). הקלד: apple –computer (רווח לאחר apple). - מקבלים רשומות המכילות apple, ללא רשומות המכילות computer.

סימן פלוס (+) צמוד למונח החיפוש, מלפנים. המונח שאחרי סימן ה-(+), חייב להופיע במסמך. (כמו AND). הקלד: "World War" +II מקבלים רשומות המכילות את צירוף המילים World War, ןגם את הסיפרה הרומית:II.

טילדה (~) לפני המונח וצמוד לו. לחיפוש מונחים נרדפים / דומים למונח הצמוד ל-(~) (לחיפוש מקיף). הקלד: ~auto sales מקבלים רשומות המכילות מידע על מכירות (sales) של auto, ושל מונחים נרדפים ל-auto : car, truck,

כוכבית הפלא (*) בתוך ביטוי / צרוף מילים. במקום מונחי חיפוש לא ידועים. כאשר מחפשים ביטוי, ואין זוכרים את כל המילים בביטוי, ניתן להציב כוכביות כמספר המילים החסרות, וגוגל משלים את החסר. הקלד: אני * * אותך מקבלים רשומות המכילות את המילים שהוקלדו, כאשר ביניהן מילים, בדיוק כמספר הכוכביות בשאילתא: אני לא מבין אותך, אני מאוד מעריך אותך, וכו'

define: לאיתור הגדרות למונח מבוקש , ממילונים אנגלית / אנגלית ברשת. הקלד: define:computer (ללא רווח אחרי הנקודתיים). לקבלת הגדרות למונח: computer.

definition לאיתור הגדרות למונח שבוצע עליו חיפוש. לאחר ביצוע חיפוש מונח בודד, בפס הכותרת בתוצאה, מופיע קישור definitions - להגדרות.

glossary לאיתור מונחונים. הקלד: food glossary לאיתור מילונים ולכסיקונים בנושא: food.

שתי נקודות (..) בין מספרים. לחיפוש טווח מספרים, או כאשר אין זוכרים שנה מדוייקת, או מספר כלשהו.

הקלד: Israel export 2001..2003 לאיתור מסמכים בנושא: ישראל-יצוא, בשנים 2001,2002,2003

רצף מספרים בתוך מרכאות כפולות. לאחזור רשומות המכילות רצף מספרים מסויים (ללא מספרים אחרים בתוך הרצף). הקלד בתוך מרכאות: 158, 147 AND 130"" לאחזור הרצף הנ"ל בלבד.

פעולות חשבוניות. לביצוע פעולות חשבון. הקלד: 5+2/4= לקבלת תוצאה.

site: מגביל החיפוש לאתר ספציפי, או לסוגי אתרים: הסיומות: com – אתרים מסחריים, ac,edu- אקדמיים, gov- ממשלתיים, biz-עסקיים, pro- בעלי מקצועות חפשיים, mil-צבאיים. Admission site:http://www.huji.ac.il מחפש מידע על הרשמה לאוניברסיטה העברית. Unemployment site:gov מחפש מידע על אבטלה, רק באתרים ממשלתיים.

filetype: מיקוד החיפוש לסוגי קבצים:ppt,doc,xls,swf , וכו' הקלד (ללא רווח filetype:ppt לקבלת מצגות. (ללא רווח אחרי הנקודתיים) הקלד: statistics filetype:xls לקבלת טבלאות אקסל המכילות סטטיסטיקות . הקלד: flowers filetype:swf לקבלת קבצי FLASH (אנימציה) בנושא פרחים.

link: למציאת קישורים לאתר. למציאת קישורים לאתר. אחד הקריטריונים להערכת אתר, הוא מספר הקישורים אליו מאתרים אחרים. ולמידע נוסף. link:http://www.agri.huji.ac.il/library/menu.html לקבלת אתרים שיש מהם קישור לאתר ספריית הפקולטה לחקלאות.

intitle: מיקוד החיפוש לכותרות המסמכים. לקבלת מידע רלבנטי. intitle:food לאחזור מסמכים אשר בכותרתם המונח: food.

allintitle: על כל המונחים המוקלדים – להופיע יחד בכותרות המסמכים. allintitle:nutrition children growth לאחזור מסמכים הכוללים בכותרת יחד, את כל שלושת המונחים.

inurl: לחיפוש באתרים אקדמיים וממשלתיים בלבד, או צבאיים, וכו. מיקוד החיפוש לכתובת האתר (חיפוש מילים בכתובת) הקלד: inurl:huji, כדי לקבל רק מסמכים של האוניברסיטה העברית. הקלד: inurl:ac OR edu OR gov כדי לחפש רק באתרים אקדמיים או ממשלתיים. הקלד: inurl:patents aviation, לקבלת פטנטים בכתובת אתרים, בנושא: תעופה.

allinurl: מיקוד החיפוש של כל מונחי השאילתא לכתובת האתר. הקלד: allinurl:huji agri כדי לקבל רק מסמכים של הפקולטה לחקלאות. מיקוד החיפוש ניתן למקד חיפוש לתמונות (Images), וידאו, וכו', ע"י הקשה על אפשרויות הסינון, המופיעות ליד תיבת השאילתא – לפני ביצוע השאילתא.

ניתן ללחוץ על Show Option (בראש מסך תוצאות החיפוש) -מאפשר למיין התוצאות לפי פרמטרים שונים: מתוך פורומים, בלוגים, וידאו, או לפי זמן ההופעה ברשת.

רוב הטיפים הנ"ל עובדים במשולב. לחיפוש יעיל: מקיף אך ממוקד. הקלד: intitle:"google scholar" inurl:edu OR ac 2003..2005 filetype:pdf מחפש מסמכי אקרובט, מהשנים 2003 עד 2005, ממקור אקדמי, כאשר בכותרת מופיע צרוף המילים: Google Scholar

המבחנים הבינלאומיים להערכת מורים (TALIS)

בגלל ש"איכות" חומקת מאיתנו, אין זה מפתיע כי בחינה מדוקדקת של כמה בדיקות של איכות המורה מגלה שהם אינם הולמים פשוט. תחת המגבלות הרגילות של זמן וכסף, בדיקה משביעת רצון לאיכות המורה כמעט ואינה אפשרית.
מה שברור הוא כי המחזה הפוליטי מקבל עדיפות על פני הדאגות אמיתיים של הציבור בנוגע לאיכות ההוראה.

כתוצאה מכך, מורים רבים נאלצים לעבור בדיקות שלא מעריכות את המבנים עליהם הם אמורים להתבסס. זה משפיל ומוזיל את מקצוע ההוראה. זה מוביל, באופן פרדוקסלי, לאפשרות שבדיקות לא כשירות ובלתי הולמות של איכות המורה עלולות להוריד את איכות אלה אשר יבחרו לעסוק למקצוע ההוראה. בדיקות לא טובות של איכות המורה אינן משרתות את טובת החינוך הציבורי . יש צורךם לפתח תוכנית אמיתית להעריך איכות המורה או להפסיק את ההצגה.

השוואה בין שלוש גישות הוראה

 



כך אמרו גדולים על החינוך

• "מעולם לא נתתי לבית הספר להפריע לחינוך שלי." ~ מארק טווין
• "סבון וחינוך אינם מידיים כמו רצח, אבל לטווח הארוך הם הרבה יותר מסוכנים." ~ מארק טוויין
• "חינוך טוב מהווה פשרה בין טוב רב שאתה מייחס לעצמך לבין טוב מועט שאתה מייחס לזולתך." ~ מארק טוויין
• "אדם אינו יכול ללמוד את מה שהוא חושב שהוא כבר יודע." ~ אפיקטטוס
• "חינוך הוא דבר נערץ, אך צריך לזכור שאי אפשר ללמד משהו ששווה לדעת אותו." ~ אוסקר ווילד
• "מה שחשוב זה לא להפסיק לשאול." ~ אלברט איינשטיין
• "החינוך הוא מה שנשאר, כאשר שוכחים את כל הדברים שלמדנו בבית־הספר." ~ אלברט איינשטיין
• "מטרת החינוך צריכה להיות: אנשים המצטיינים בעצמאות במחשבה ובמעשה ועם זאת רואים בשירות למען הכלל את משימת חייהם העיקרית." ~ אלברט איינשטיין
• "החינוך היא דרך להריסת היוצא מן הכלל למען הכלל."
• "חינוך אינו ללכת לבית ספר, אלא מידה טובה שבתוכו אדם נושא." ~ לואיס ברומפילד
• "לאחר הלחם, החינוך הוא צורך האומה." ~ ז'ורז' ז'אק דנטון
• "החינוך הוא דבר המגלה לחכמים ומסתיר מהטיפשים את חוסר הבנתם." ~ אמברוס בירס
• "בילדותי נאלצתי לקטוע את לימודיי כדי ללכת לבית הספר." ~ ג'ורג' ברנרד שו
• "לא הביישן למד ולא הקפדן מלמד." ~ חז"ל
• "תיקון העולם משמעו תיקון החינוך." ~ יאנוש קורצ'אק
• "החינוך היעיל ביותר הוא לתת לילד לשחק בדברים נפלאים." ~ אפלטון

משוב

למרות שההתמחות שלי בעולם המחשבים והטכנולוגיה, כשבניתי בלוג למדתי נושאים חדשים וחומרים מעניינים בתחום הטכנולוגי, רכשתי ידע נוסף לגבי נושא התקשוב.

אני אמשיך בהוספת עוד פוסטים וחומרים חדשים לימודיים לבלוג שלי, וגם אלמד מבלוגים של אחרים ואמשיך לרכוש ידע נוסף מלימודים עתידיים בתחום הקשוב והלמידה וההוראה

מה זה ממשק

המושג "ממשק" הוא מושג שמקורו בהנדסת מערכות. לבד מממשק המשתמש קיימים גם ממשק הסביבה - החלקים של המערכת החשופים להשפעה סביבתית וממשק המשימה - החלק של המערכת המבצע את המשימה שלשמה נועדה המערכת. לדוגמה, במכונית, ממשק הפעולה הוא הצמיגים. ממשק המשתמש מכיל את כל חלקי המכונית שהנהג מתעסק עמם בעת הנהיגה (הגה, דוושות, מוט הילוכים, שטח פני המראות והחלונות, לחצני הרדיו...). ממשק הסביבה מכיל כל חלק של המכונית שתנאי הסביבה עשויים להשפיע על פעולתו, כולל חלק מממשק המשתמש ומממשק הפעולה.


לפני המהפכה התעשייתית, מרבית המכשירים היו פשוטים ובעלי חלקים מעטים. מעבר לזאת, חלקיו של מכשיר מסוים יוצרו כך שהתאימו כמעט ורק לו – לא היה אפשרי, למשל, להחליף בין גלגלים של שתי כרכרות או בין נדנים של שני חרבות. המהפכה התעשייתית גרמה לזה שמכשירים זהים כמעט לחלוטין עם חלקים זהים כמעט לחלוטין יוצרו בייצור המוני. בין מכשירים כאלה ניתן היה להחליף חלקים ויתרה מזאת, חלק של מכשיר שנטה להתקלקל לעתים תכופות יותר מחלקים אחרים יוצר לעתים תכופות יותר ונקנה כיחידה בודדת – חלק חילוף.

עם השכלולים בתעשייה והתרבות החלקים בכל מכשיר נוצר אילוץ עבור המעצב הבודד לעצב רק חלקים בודדים ממכשיר מבלי להכיר לעומק את כלל המכשיר. בשנות השבעים מכשירים החלו לצאת אל השוק כשהם אינם מכילים מערכת חלקים שלמה אלא הכנות לתוספות חלקים שבהכרח נקנו בנפרד. למשל, מכשיר הקלטה יצא לשוק עם רמקול ועם שקע לאוזניות אך בלי האוזניות עצמן. במצב זה שבו לכל מכשיר יש חלקים רבים מספור ויש לחשוב גם על החלקים שהוא מכיל רק הכנה להוספתם והחלקים שמחליטים אפילו לא לסדר להם הכנה, מנהלי הייצור נאלצו לאפיין קבוצות של חלקים ולדבר עליהם בהכללות. כך השימוש במושגים כמו "ממשק משתמש" הפך להכרחי.

עיצוב ממשק המשתמש הפך בשנים האחרונות למקצוע עצמאי, שבו עוסקים מומחים מתחומים שונים - פסיכולוגיה, הנדסת אנוש, מחשוב, עיצוב גרפי. בעיצוב מושקעים מאמצים ומשאבים רבים, כגון בניית אב טיפוס ועריכת ניסוי פיילוט במטרתה להבטיח יצירת ממשק ידידותי למשתמש, נגיש ומעודד עבודה יעילה.

הרבה עזרים מתחום הטכנולוגיה המסייעת הם עזרים המקשרים בין משתמש עם לקות לבין ממשק משתמש שאינו נגיש לו (לדוגמה מקל הקלדה). פתרונות אחרים מתחום זה עוסקים בהחלפת ממשק המשתמש (כגון מקלדת ארגונומית למחשב) או הוספת אביזרים אליו (כגון הוספת מדפסת ברייל למחשב לצד המדפסת הרגילה). כמו כן, הרבה פתרונות נגישות מתחום העיצוב האוניברסלי (להבדיל מטכנולוגיה מסייעת) הם שינויים בממשק המשתמש של כלל המשתמשים (כגון הוספת סימני ברייל ופלט קולי למעלית).

סיבות לכשלון של רפורמות

מאז שנות ה-70 נאמר ונכתב הרבה מאד על סוגיית הרפורמה בחינוך או בלשונו של פרופסור בנג'מין לוין מאוניברסיטת טורנטו: " עשו לרפורמה מכירת יתר". זה לא אומר שנושא החינוך לא עלה בעבר לדיון ציבורי, אלא שהתעניינות בנושא רבה עוד יותר בימינו ולא רק בעולם המערבי המפותח.
התיזה המקובלת היום בספרות היא שתהליך הרפורמה בחינוך מושפע באופן מכריע מתהליכים פוליטיים וכלכליים גלובליים ופחות מתהליכים פנים-מערכתיים. בניגוד לתזה זו יש הגורסים כי למערכת החינוך יש די אוטונומיה לנהל את הרפורמות על פי שיקול דעתה.

סיבות לכשלון של רפורמות:

• חוסר יציבות פוליטית-שלטונית.
• ציפיות לא ריאליות מהרפורמה.
• אינרציה ביורוקרטית.
• מבנה בעל קשרים רופפים (המורה-ההשגחה העליונה-התלמיד)
• ייבוא של מודלים קיימים ממקומות/מדינות שונות.
• עוצמתם של ארגוני המורים.
• השקעה תקציבית גבוהה מאוד.
• אנרגיה רבה מושקעת במבנה הארגוני ופחות במימד הפדגוגי (תוכן ומהות).

Visual Basic

Visual Basic .NET היא גרסה של שפת התכנות ויז'ואל בייסיק, ששוכתבה מהיסוד ועברה מקצה שיפורים גדול, כדי שתתאים לסביבת ה.NET של חברת Microsoft. גרסה זו הוכרזה לראשונה בפברואר 2002. אף שהיא ממשיכתה של VB6 הוויזואלית, ניתן לראות שהיא עברה מהפכה של ממש וששולבו בה אלמנטים רבים משפות אחרות כדי להתאימה לסביבה הטכנולוגית החדשה, ולהעצים את מעמדה בעולם התכנותי.

כמו כל יישומי הדוט נט, ניתן להשתמש בשפה זו למגוון רחב של מכשירים, החל מטלפונים ניידים (סמארטפון) ומחשבי כף יד (פוקטפיסי), דרך סביבת הדסקטופ, וכלה בסביבת האינטרנט. בערך זה נסקרת בעיקר יכולת הפיתוח בשפה בסביבת חלונות -WinForms. ניתן להשתמש בשפה גם עבור פיתוח ASP.NET לאתרי אינטרנט וכן ל-Console - מסך שחור הדומה לסביבת DOS.

מהות השפה


Visual Basic .NET היא שפת תכנות מונחת עצמים בעלת טיפוסיות חזקה שבדומה לשפת C++‎ מאפשרת פיתוח מעורב של אובייקטים עם מודולים פרוצדורליים. בגרסה זו הושלמה יכולת תכנות מונחה עצמים במלואה, עם אפשרות של ירושה, העמסת פרמטרים, דריסת פונקציות והצללתן. כמו כן, הוספה גמישות לתוכנה למשל ביצירת תהליכי-משנה. (Threading). התחביר שונה ונעשה יישור קו לכיוון השפות העיליות החזקות, כדי להגדיל את התאימות לתפיסות המקובלות. נוספו אובייקטים וספריות רבות שמקלות על עבודת התכנות. החל מסביבה זו קובצי ה-RUN TIME של התוכנה הם קבצים משותפים לכל שפות הדוט נט, ואינם ייחודיים לשפת VB כמו שהיה עד גרסה 6, ולכן אף שמדובר בקובץ גדול יותר פי כמה וכמה, סביר להניח שהוא כבר יהיה מותקן, בשל התפוצה הגדולה של יישומי הדוט נט.

שפת ה-VB.NET אף שהחלה מנקודת מוצא שונה משפת ה-C#, ויועדה לתחומי פיתוח אחרים, מבחינת יכולותיה ויעודה החלה להתכנס ליכולותיה של שפת ה-C#, עם כל שחרור של מהדורה נוספת של הדוט נט, ולמעשה האסטרטגיה של מיקרוסופט היא להפוך שתי שפות אלו לסוג של תאומות לא זהות, במה שקרוי על ידי מנהלי הפיתוח קו-אבולוציה.

הפרעות מובחרות אשר ניכרות בגיל הילדות או ההתבגרות

- הפרעת אוטיזם: מאופיינת על ידי:

• ליקוי בהתקשרות נורמאלית עם ילדים ומבוגרים
• ליקויים לשוניים וקוגניטיביים חמורים
• התנהגות סטריאוטיפית

- הסימפטומים מופיעים לפני גיל שלוש.

- ליקוי קשב/פעלתנות יתר (ADHD): סימפטומים -

• קשיים בקשב ופעלתנות יתר
• פזיזות ונחפזות
• חסרי מנוחה ועצבניים
• קשיים ביחסים עם קבוצות השווים

- יש להם IQ תקין.
- 5% מאוכלוסיית הילדים סובלים ממנה
- בנים יותר מבנות

הסיבות ל- ADHD:

• תאומים זהים מראים התאמה רבה יותר בהפרעה זו לעומת תאומים לא זהים.
• לא נמצאה הוכחה מוצקה לקיומה של בעיה אורגנית. עד כה לא התגלה שום סימן ביולוגי היכול להבחין בין ילדים היפראקטיביים ונורמאליים. גם אם יימצא סימן כזה עדיין יהיה קשה להבדיל בין הסיבה והתוצאה. כלומר, גורם של לחץ סביבתי יכול להשפיע על הביוכימיה של המוח, וזו משפיעה על בחזרה על ההתנהגות.
• כאשר תרופות מצליחות לצמצם פעלתנות יתר אין בהכרח מסקנה שהסיבה היא אורגנית. דומה להקבלה שתרופות הרגעה משפרות חרדה שמקורה סביבתי לחלוטין.
• מחקר מעיד שיש קשר בין דפוסים משפחתיים וההפרעה: הורים ביקורתיים, קשים, ונוטים לגריית יתר של הילד.

טיפול

ריטלין, שהשימוש בו רווח ועולה עם השנים, נחשב לתרופה מעוררת דווקא. קיימת טענה שקיימת השפעה פרדוקסאלית של התרופה ושמקזזת חסך ביוכימי במוחם של ילדים, כנגד טענה זו עולות מספר הנחות:

• התרופה אינה מרגיעה, הפעילות של הגוף נשארת מעוררת. אולם, רמת הריכוז יכולה לעלות, וזה נכון גם כשילדים "נורמאלים" לוקחים את התרופה.
• העובדה שהתרופה משפרת ביצועים של ילדים אינה מעידה בהכרח על ליקוי אורגני או צורך ביוכימי, מכיוון שאין סימנים נוירו-פיזיולוגיים שיעידו אילו ילדים יגיבו לתרופה ואילו לא.
• אין הוכחות שהשיפור קיים לטווח ארוך.
• יש לשקול את השיפור הפוטנציאלי מול תופעות הלוואי והפגיעות במערכות אחרות של הגוף כגון דיכוי גדילה, השפעה על התפקוד המיני בהתבגרות, כליות, לב וכלי דם.
• לתלוּת בתרופה יכולות להיות השפעות פסיכולוגיות מרחיקות לכת. למשל, ילד שיאמר "לא אוכל לעשות עבודת בית כי לא לקחתי את התרופה".

הגנה על זכויות במידע

• הסדרי זכות יוצרים בישראל מחייבים חקיקתו של חוק חדש ומודרני, אשר ייקח בחשבון את ההתחייבויות על-פי אמנות בינלאומיות, לרבות הסדרת ההגנה על תוכנה ומאגרי מידע.

• חוק זכות יוצרים החדש חייב לשחרר לטובת הציבור את זכויות הקניין של המדינה במידע ציבורי וביצירות אשר מומנו מן הקופה הציבורית.

• חקיקה מיוחדת בתחום של זכות יוצרים לסביבת התקשוב מחויבת לקחת בחשבון את השיקול לאכיפה אפקטיבית מבלי לפגוע ביעילות טכנולוגית.

• יש לבדוק מחדש את האיזונים הראויים בין זכויות בקניין רוחני לבין חופש הביטוי, זאת לאור האמצעים הטכנולוגיים והחוזיים העומדים לרשותם של בעלי הזכויות לשם מניעת גישה למידע, ולשם ביצוע אכיפה וגביה.

• יש לבצע התאמות בדיני הפטנטים, סימני המסחר והמדגמים (לרבות הגנה על מעגלים משולבים) לסביבת התיקשוב ובהתאם לאמנות בינלאומיות.

• יש להסדיר את מרשם שמות אתרים באינטרנט (Domain Names).

מה זה RSS

RSS (ראשי תיבות של Really Simple Syndication) הוא נוהל תכנות, המאחד כמה תקני XML, שמאפשר לשרת תוכן - בדרך כלל אתר אינטרנט - לשלוח לתוכנות לקוח את קטעי המסמך שעודכנו לאחרונה כשהם מנותקים מהתוכן הקבוע של המסמך. תוכנות לקוח יכולות להיות אתרי אינטרנט אחרים שמציגים את החידושים במסמך.


פרטים טכניים

קובץ RSS הוא קובץ XML המוגדר על ידי "ערוץ" תוכן שמורכב מ"פריטים". הפריטים כוללים תקציר וקישור לתוכן המלא. הרעיון הבסיסי הוא לדמות "דחיפה" של תכנים חדשים מתוכנת השרת לתוכנת הלקוח כדי לחסוך למשתמש זמן לחפש ולבדוק האם ומה התעדכן. בנוסף מאפשרת טכנולוגיה זו לרכז ולשלוט בכמות גדולה של תכנים המגיעים ממספר אתרים. הרעיון מבחינה טכנית הוא פשוט ובבסיסו הסכמה על תגי XML משותפים המאפשרים לתוכנת הלקוח "לדעת" מהו ערוץ התוכן, מהו הנושא, מהו הקישור לאתר המקור וכדומה.

למרות שנדמה כי השרת "דוחף" מידע ללקוח, מבחינה טכנית תוכנת הלקוח היא זו שבודקת מדי פעם האם לשרת יש חידוש עבורה.

בקובץ RSS יש מידע RSS מחולק לשני סוגים עיקריים של יחידות: ערוץ (channel) ופריט (item). הגדרות הערוץ מתארות בדרך כלל את מקור המידע. על פי רוב, האתר המקורי ממנו מגיע המידע. לכל ידיעה חדשותית, אירוע או פרט מידע אחר מוקדש פריט. תקני ה־RSS מתוכננים כך שכל פריט כולל מידע על תאריך היצור ותאריך התפוגה שלו.

יש גם כלים מוכנים המייבאים ומייצאים RSS. כדי להשתמש בהם, יש להוסיף את הקישור של קובץ ה־RSS שמספק האתר לרשימת ההזנות (feeds), וכך ניתן לקרוא את התוכן החדש. ישנן גם תוכנות עזר מקוונות , שמסייעות בקריאת תכני RSS. כמו כן, דפדפן פיירפוקס בכל גרסאותיו תומך בקריאת תכני RSS באמצעות מערכת של סימניות חיות ("עדכניות") (באינטרנט אקספלורר התמיכה מתחילה רק מגרסה 7).

קיימות חבילות ייעודיות בשפות רבות כדוגמת perl אשר תפקידן לקרוא ולכתוב RSS בתקנים שונים, כדי להקל על כתיבת קוראי RSS וכותבי RSS.

שימושים

השימוש העיקרי של ה-RSS הוא הצגה תמציתית ומסכמת של החומר שהתחדש באתר אינטרנט מבלי לבלבל את המשתמש עם התוכן הרב והקבוע שהוא כבר מכיר. תמציתיות זו מאפשרת למשתמש לעקוב בזמן קצר אחרי המתחדש באתרי אינטרנט רבים.

קיימים אתרי איסוף תוכן רבים, המאפשרים לאסוף תוכן מותאם אישית לאתר בית אחד, שדרכו יכול המשתמש להיכנס באמצעות שם וססמה, לדוגמה: אתר המאחד בתוכו חדשות מאתר ynet, חדשות כלכלה מ-TheMarker, חדשות מערוץ 7 וחדשות תרבות מ"הארץ".

בשל תמציתיות קובצי ה-RSS קל לעשות בהם גם את השימושים הבאים:

• שליחה בדואר אלקטרוני או מסרון

• שילוב באתרים אחרים

• נגישות אינטרנט לכבדי ראייה ונתינת מידע לתוכנות נגישות מידע לעיוורים (לצד תמצות המלל גם הסרת הגרפיקה והעיצוב הנהוגה ב-RSS מועילה לנגישות לעיוורים). נכון לשנת 2010 הסיוע של ה-RSS בנגישות לאנשים עם לקויות קוגניטיביות טרם נבדק דיו.

הפער הדיגיטלי

רקע

"הפער הדיגיטלי" הוא מונח שנטמע לראשונה באמצע שנות התשעים של המאה העשרים במינהל האמריקני לתקשורת ומידע. המונח נעשה פופולרי לאחר סדרת דוחות שהגיש סגן שר המסחר לשעבר ויועץ טכנולוגי לממשל קלינטון לארי ארווינג בנושא. הפער הדיגיטילי הוא בעיקר תוצאה של פערים סוציואקונומים בין חתכי האוכלוסייה השונים אבל לא רק, ישנו פער דיגיטלי גם בין הגזעים השונים, פער בין המינים,פער בין בעלי שליטה בשפה האנגלית לאלה שאינם שולטים בה, פער בעקבות מיקום גאוגרפי, פער בין גילים ובין אוכלוסיות "רגילות" לבין אוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים כגון עוורים, כבדי שמיעה ולקויי למידה. הפער הדיגיטלי נחשב במדינות רבות כבעיה פוליטית חברתית. הפער גדל ככל שהמדינות המתועשות הופכות תלותיות בטכנולוגיה הדיגיטלית בתהליכיהם הכלכליים והדמוקרטיים.

גורמים התורמים לפער הדיגיטלי

1. תשתית פיזית שאינה מאפשרת גישה לטכנולוגית המידע.
2. מצב כלכלי לא טוב המונע קניית מחשב וחיבור לאינטרנט.
3. חוסר מודעות להשפעת העולם הדיגיטלי ולצורך בשימוש ההולך ומתרחב בטכנולוגיות המידע.
4. חוסר שליטה בשפה האנגלית.
5. רתיעה מהעולם הדיגיטלי.
6. דרך חיים המתנגד לשימוש במחשב ולחיבור לרשת האינטרנט.

לדעת לראות

עיצוב אתר אינטרנט מהווה חלק חשוב ובלתי נפרד מחוויית המשתמש. על המעצב לדאוג לשימוש נכון בצבע, קו, אור וצל, עומק ורוחב, טקסטורה וכמובן - תוכן. הגולשים באתרים השונים מבינים מי בעל האתר בזכות העיצוב הנראה לעין. המאמר הבא מציג את הכלים להעביר מסרים עיצוביים בדרך ברורה, נוחה וידידותית למשתמש.

הפעולה לראות, במובנה העמוק של המילה, היא שילוב בין פעילות חושית ופעילות תפיסתית. את זאת חייבים להבין שני הצדדים – "מעביר המסר" ו"מקבל המסר".
הגולש, כ"מקבל המסר", נכנס לאתרך ונחשף לעיצוב האתר. עיצוב אתר הוא הפעולה הראשונית שאתה מעביר ל"מקבל המסר". כאן אתה נותן לגולש להתרשם מכישוריך וגורם לו לעניין. אפקט המשיכה הוא זה שידרבן את הגולש להמשיך ולגלוש באתרך, אחרת ינוס על נפשו בהנף לחיצה.

העיצוב משלב בתוכו קו, צבע, אור, צורה וקומפוזיציה, עומק ומרחב, מצע ופורמט וכיאה לאתר אינטרנט טוב – טקסטורה ותוכן. כל אלה מעבירים תחושות ורגשות ל"מקבל המסר" ובמקרה של האינטרנט, הגולש.

בכדי להגיע לגולש בדרך נעימה יש לשמור על מספר כללים:

• התאם את עיצוב האתר לנושא המוצג בו.
• התאם את העיצוב לקהל היעד אשר אליו אתה פונה.
• התאם את העיצוב לנוחות השימוש ולהנדסת האנוש
• כתוב טקסט בגופן אחיד, עגול, כותרות אחידות ותוכן אחיד
• כתוב בצבע ברור, לא בהיר ולא כהה מדי. התאמת הצבעים צריכה להיעשות בצורה חכמה. שימרו על אחידות הצבעים
• דאגו שכל העמודים באתר יעוצבו באותו סגנון. לא כדאי לבלבל את הגולש יותר מדי
• לא כדאי לשים הרבה תמונות וקצת מלל
• השתמש בגראפיקה למשיכת עין הצופה
• דאג ללוגו ברור וקליט שיגרום לייחודך, וחשוב מכל - שיגרום למקבל המסר לזכור אותך

לכסיקון אינטרנטי

שפת האינטרנט היא ניב של שפות מדוברות, ובפרט ניב של אנגלית, שהחל להיווצר בסוף המאה ה-20, והוא מאפיין שיחות של אנשים באינטרנט במקומות שונים: פורומים, תוכנות מסרים מיידיים, משחקי רשת ועוד.
התפתחות האינטרנט החלה בארצות הברית. בשל גודלה והשפעתה של הארץ דוברת האנגלית, וגם בשל היותה של האנגלית שפה בינלאומית, אנשים מכל קצוות תבל החלו לשוחח זה עם זה באנגלית באינטרנט ולכן ידה של האנגלית שלטת בכל הקשור באינטרנט.
אופיה של שפת האינטרנט שונה מכל שפה אחרת, שכן היא מתפתחת בין אנשים שאינם בהכרח דוברים אותה כשפת אם וכן אנשים הדוברים אותה בשגיאות. כמו כן, היא מדוברת אך ורק בצורה וירטואלית דרך תוכנות מסרים מיידיים, פורומים וכו'. מאפיין נוסף וייחודי של שפה זו הוא שהיא מדוברת על ידי הקלדה בלבד ולכן גם נקראת "שפה מוקלדת" או "אנגלית אלקטרונית".
שפת האינטרנט מגוונת בגלל כמות האנשים ה"דוברים" אותה, אולם היא מצומצמת ורדודה מאוד. פעמים רבות אנשים המשוחחים באינטרנט רוצים רק להבין ולהיות מובנים,ובגלל זה הם מקלידים באנגלית מצומצמת.
מכיוון ששפת האינטרנט היא שפה מוקלדת, נוצרים בה סוגי סלנג הנובעים מהצורך לקצר, מחוסר רשמיות בכתיבה וכן אי יכולת להביע רגשות בצורה טבעית במחשב. למשל, במשחקי רשת, מלוא תשומת הלב צריכה להיות מוסבת למשחק, ולכן קיימים קיצורים השייכים לכל המשחקים וגם קיצורים השייכים למשחקים מסוימים. לדוגמה: ng -משחק חדש (new game); וגם 4u במקום for you כלומר בשבילך. גם קיצור זה הוא ביטוי לא רשמי, שכן משוחחים למטרת תקשור בלבד וכן לקצר ולחסוך בזמן.יתר על כן, אדם שירצה להביע צחוק קל יכתוב lol=laughing out loud. נוצרו גם רגשונים (באנגלית Emoticons) שמאפשרים הבעת רגשות באמצעות תווים רגילים, כדי לפצות על כך שאין רואים את הדובר בצד השני. דוגמה לכך היא שימוש בסימון :-) כחיוך.
יש הטוענים ששפת האינטרנט היא שלילית שכן כאשר משוחחים בה נחשפים לטעויות רבות בדיבור ולכן לא כדאי להרבות בה. בניגוד אליהם יש שטוענים ששפת האינטרנט היא חיובית משום שהיא מעודדת שימוש באנגלית וכך המשוחח בה משפר שפה זו.
הסלנג האינטרנטי עבר גם להודעות טקסט בטלפונים הסלולריים (SMS), שגם הן נועדו לשליחת הודעות בזריזות וביעילות

קיצורים באינטרנט
2 במשמעות to, למשל F2F משמעו פנים אל פנים (face to face)
4 במשמעות for, למשל B4N משמעו "להתראות בינתיים" (bye for now)
U במשמעות you
B במשמעות be למשל 2B משמעו להיות (to be)
C במשמעות see למשל c u משמעו להתראות (see you)
y במשמעות why משמעו למה
R במשמעות are למשל r u משמעו האם אתה (are you)
M במשמעות am, למשל I m משמעו אני (i am)
gr8 = great (מצוין)
omg= oh my god (הו אלוהים)
10x = thanks (תודה)
lol = laughing out loud (צוחק בקול)
w8 = wait (לחכות למישהו או משהו)
brb = be right back (תיכף חוזר)
g2g = got to go (צריך ללכת)
afk = away from keyboard (לא ליד המחשב)
asap = as soon as possible (מהר ככל האפשר)
atm = at the moment (ברגע זה)
pvp = player vs player (שחקן נגד שחקן)
tmi = too much information (יותר מדי מידע)

למה לא טוויטר?

• "ישראל עדיין מעכלת את פייסבוק", רוב האנשים לא מבדילים בין פייסבוק וטוויטר, למרות שיש כזה. "ברירת המחדל של הגולשים בטוויטר היא להיות ציבורי ובפייסבוק פרטי. יש לכך השפעה עצומה על האינטראקציה בין המשתמשים אבל קשה להבין זאת לפני שאתה מתחבר לשני האתרים". נכון, פייסבוק הוא מעין גן סגור. אתה תחום ברשת שאליה בחרת להשתייך. לרשת של החברים שבחרת לאשר. בטוויטר אין את חומות הגן. האינטראקציה היא עם כולם.

• אין מספיק עסקים שעושים שימוש בטוויטר, בעוד בארה"ב אפשר להזמין פיצה באמצעות טוויטר או להשיג נציג מכירות של דל. הכל נשמע הגיוני. אבל העניין הוא לא טוויטר עצמו או כל שירות מדיה חברתי כזה או אחר שמאפשר קשר עם ארגון כלשהו. אם ארגון רוצה לדבר עם לקוחותיו, הוא פשוט צריך לעשות זאת. להעמיד איש שישוחח בחלון צ'אט עם הניגשים לאתר החברה. לענות למיילים בתוך שניות. וגם לענות בטוויטר. אבל טוויטר הוא רק עוד כלי שמחבר בין עסקים לגולשים. הסיבה שטוויטר לא פורח בישראל היא שלא מעט ארגונים עדיין תקועים במנטליות של שירות לקוחות מהעשור הקודם, ואין זה מפני שהם לא בחרו בטוויטר כדי לקדם את הקשר שלהם עם הגולשים.

חסרונות הלמידה מרחוק

כמה חסרונות של למידה מרחוק הן:

1. חסרון אחד בלמידה מרחוק הוא הרגשת הבידוד והריחוק מהעולם החברתי. כאשר תלמיד לבדו מול מחשב הוא מופרד מהמרצה ומתלמידי הכיתה ולא נוצרת אינטראקציה בין אישית אשר עשויה לתרום להצלחה בלימודים (הכנת מטלות, למידה למבחן ולמידה בשיעורים). תלמידים רבים עלולים להרגיש תסכול עקב היעדר קרבה אנושית וחוסר שייכות שכן לא נוצרת אחווה לימודית שנוצרת בלמידה מסורתית. בשיטת הלמידה המסורתית מצריכה כישורים חברתיים, המפגש עם מגוון רחב של אנשים ודעות תורם להתפתחות הלימודית והאינטלקטואלית.
2. מחסום טכנולוגי- ההתמודדות עם הטכנולוגיה ההולכת ומתפתחת מהווה מכשול עבור הרבה תלמידים. השימוש במחשב אינו קל עבור אנשים רבים, מצריך תקופת הסתגלות ומהווה גורם מתסכל וגורם לחרדות ולחצים. השימוש בלמידה מרחוק עבור אנשים אלו אינו יעיל ואף מצמצם להם את אפשרויות הלמידה. על פי מחקרים, אצל האוכלוסייה המבוגרת הבעיה נפוצה יותר וההסתגלות שלהם ארוכה ואיטית יותר (JM Galusha,2003) .
3. הלמידה מרחוק דורשת מוטיבציה גבוהה כיוון שלמידה רבה מתבצעת באופן עצמאי. הלחץ החברתי ללמוד מצד החברים והמרצים קטן, לא חווים את תחושת התחרותיות שמדרבנת להצלחה. גם האפשרות לבחירת זמן הלימודים היא בעיה עבור אותם תלמידים בעלי מוטיבציה נמוכה שכן יש ביכולתם לדחות עוד ועוד את זמן הלימודים בגלל העובדה שהלמידה מרחוק היא "בכל זמן ובכל מקום". אחוז הנשירה של תלמידים במוסדות שבהם מתקיימת למידה מרחוק גדול יותר מאשר באלה שמשתמשים בלמידה המסורתית (FB King, 2002).
4. לא רק התלמידים נפגעים מהלמידה מרחוק אלא גם אנשי ההוראה. בלמידה המסורתית המרצה והתלמיד לומדים להכיר אחד את השני והמורה מודע לנקודות החזקות והחלשות של תלמידיו- לעומת למידה מרחוק שבה אין את האינטראקציה הזו שתאפשר למרצה להבין את רמת ההבנה של תלמידיו ובמה עליו להתמקד יותר. המרצה לא מקבל משוב על העברת התכנים הלימודיים ואין ביכולתם של תלמידיו להעריך את יכולותיו ההוראתיות. כמו לתלמידים לא לכל המרצים יש את היכולות הבסיסיות או את ההבנה להשתמש במערכות מחשב מתקדמות. (JM Galusha,2003).
5. בעיות טכנולוגיות עלולות לשבש את תהליך העברת המידע באופן רציף: במקרים רבים איכות הקול, התמונה והשידור מקוטעים ואינם ברורים וזה נובע מאיכות ירודה של המערכות. כל מגבלה טכנולוגית עשויה להסיח את תשומת לבנו ולגרום לנו לאבד את קצב השיעור. מערכות מאיכות גבוהה קיימות אך לא לכל מוסד לימודי יש המשאבים לאפשר את השימוש בהם.
6. במקצועות כמו פיזיקה וכימיה, השימוש במעבדה, עריכת ניסויים והתעסקות עם חומרים הוא חלק בלתי נפרד מהלמידה. הלמידה מרחוק טרם מצאה פתרון לנושא זה.

השימוש בסימולציות בהוראה - ערך מוסף של למידה מתוקשבת

סימולציה היא אפליקציה ממוחשבת המדמה תהליך כלשהו ומשמשת ככלי להוראה;
בין אם להוראה מרחוק, או בין אם בכיתה - בדרך "מסורתית" (פנים אל פנים) .
תכונות של סימולציות
- אינטראקטיביות, דורשת את השתתפות המשתמש. מטרתה לאפשר הכרות עם התהליך,
ללמד על התהליך באמצעות הזרמת נתונים המשפיעים על התהליך ותוך כדי-כך,
להפוך את המשתמש לשותף פעיל בתהליך.
- ליניאריות. ישנם אין סוף אופנים להזרים נתונים ולהפעיל את האפליקציה כך
שהצגת התהליך הופכת למעניינת וקלה יותר לניתוח.
- מורכבות. קיימת יותר מאינטראקציה אחת (התכונה נדרשת בכדי שהיישום יחשב
לסימולציה)

כיצד להשתמש בסימולציה : מהם יתרונות שילוב הסימולציה בהוראה?
- השבחת ההוראה: יצירת סימולציה לשימוש רב-פעמי (מאפשרת מורכבות גדולה יותר
מזו הנהוגה בכיתה).
- הקלה בתהליך הלמידה: מאפשרת גישה לתהליך מספר פעמים, כפי הנדרש. לא קיימות
מגבלות על מהירות הרצת התהליכים וזמן השימוש בסימולציה.
- הסימולציה מפתחת מיומנויות חשובות, כגון - המיומנויות הקשורות בבדיקת
היפותזה - אשר קשות לפיתוח בדרכים המסורתיות.

למה להשתמש בסימולציות?
סימולציות מאפשרות חשיפה ולמידה על תהליכים שאינם זמינים לנו מסיבות שונות:
- סכנה: תהליכים הגורמים לנזק - ערוב גורמים העלולים להתפוצץ, להפיץ חום,
להרעיל וכד'.
- עלות: קיימות עלויות גבוהות של חומרים המשתתפים בתהליכים, כגון עלויות
הסעה לאזורים מרוחקים, בהם קיימים תהליכים מקומיים בלבד.
- נסיבות אתיות: שיבוט, ניסויים על חיות או גוף האדם וכד'.
- חומר למידה מופשט מדי: לדוגמא, תופעות כלכליות, כגון: אינפלציה. תהליכים
שקשה לראותם או להמחישם פיזית ולכן דורשים תמות סימולציה.
- תהליכים אשר קורים לאורך זמן רב מדי או לחילופין, קצר מדי.
- קשיים לוגיסטיים אחרים...

שימושים בסימולציות - טיפים נוספים:
- חיבור מהיר לאינטרנט ותמיכה ביישומי ג'אווה ופלאש (JAVA FLASH).
- הסימולציה עומדת במרכז המשימה שנבחרה להשגת יעדי השיעור.
- הסימולציה צריכה להיות נגישה לשימושו של הסטודנט בעת תרגול החומר הנלמד.
- ניתן להשתמש במסך ולהציג את הסימולציה ככלי עזר, בכיתה "מסורתית".
- הכניסו יצירתיות בשימוש הסימולציות במערך השיעור והציבו אתגרים בלימוד
הנושא.

רבותי.. מהפך!

גרפיקת תלת-ממד

גרפיקת תלת-ממד הוא תחום של גרפיקה ממוחשבת, שבו משתמשים במחשבים ותוכנות מיוחדות כדי ליצור תמונות ואנימציה ממוחשבת בעלות פרספקטיבה המחקה מראה תלת-ממדי. במונח משתמשים גם לתיאור התהליך שבעזרתו יוצרים תמונות כאלה וגם לתחום שבו מפתחים כלי תוכנה וחומרה המיועדים לכך. בגרפיקת התלת-מימד משתמשים בין היתר לעיצוב משחקי מחשב וסרטי קולנוע ולהדמיה ממוחשבת כגון הדמיה רפואית, הדמיה הנדסית ועוד.

זוהר הקוטב (אורורה)

זוהר הקוטב הוא תופעת טבע המאופיינת בהופעה של אורות בצבעים שונים בשמי הלילה. התופעה מתרחשת בקרבת קוטב הצפוני, שם היא נקראת זוהר צפוני, אורורה בוראליס או אורות הצפון, ובקוטב הדרומי, שם היא נקראת זוהר דרומי או אורורה אוסטרליס.
התופעה מתרחשת כאשר נוצר בחגורת ואן אלן "עומס יתר" של חלקיקים שזורמים מטה בשדה המגנטי של כדור הארץ ומתנגשים בחומרים פלואורסצנטיים באטמוספירה - באזור היונוספירה, וגורמים להם לשחרר אנרגיה. התופעה מתרחשת בעת פעילות מוגברת של השמש. אטומי החמצן באטמוספירה טעונים באופן קבוע ובעת שמגיעה "רוח השמש" טעונה מטען גם היא, נוצר מפגש בין האטומים הטעונים המצריך שחרור אנרגיה, שבא לידי ביטוי בהופעת זוהר הקוטב.
הזוהר מופיע בדרך כלל סמוך לקטבים המגנטיים של כדור הארץ, משום שהאטומים הטעונים נמשכים אליהם בהתאמה. במהלך סערות גאומגנטיות זוהר הקוטב יכול להופיע גם באזורים מרוחקים מאוד מהקטבים המגנטיים - תלוי בעוצמת הסערה המגנטית.
צבעו של זוהר הקוטב נקבע בהתאם לסוג האטום. ירוק, שהוא הצבע הנפוץ ביותר, נוצר כתוצאה מפגיעה באטום חמצן. ואילו צבעים נדירים יותר כאדום וכחול נוצרים מאטומי מימן או חנקן, או מפגיעה ברמה גבוהה יותר של האטמוספירה.
תופעת זוהר הקוטב מתועדת עוד משנת 1100 לערך, על ידי חוקרים קוריאנים. לפני כן, לוותה התופעה בהשערות רבות, ביניהן שהזוהר הוא תוצר של גזים שונים הפורצים מכדור הארץ ואמונות תפלות, כהארת הדרך למתים העולים השמיימה.

כונן קשיח

כונן קשיח (או: דיסק קשיח) הוא רכיב במחשב המשמש לשמירת נתונים. כונן קשיח יכול להכיל בדרך כלל כמות גדולה של נתונים לעומת זיכרונות אחרים, אך פעולתו איטית לעומת הזיכרון הפנימי של המחשב (RAM). הכונן הקשיח הוא התקן זיכרון לא נדיף המאפשר אחסנה אמינה של נתונים דיגיטלים בנפח גדול ובזמן גישה קצר יחסית להתקני זיכרון מכניים אחרים. בהשוואה להתקני זיכרון אחרים באותה הקיבולת, הכונן הקשיח זול משמעותית, אולם זמן הגישה לנתונים בכונן ארוך בהשוואה לזיכרון הפנימי (RAM) - כונן קשיח מכני איטי פי 10,000 מהזיכרון הפנימי.

הבלוג כסוכן פעיל בעולם הקוד הפתוח ושיתוף המידע

יומני הרשת-הבלוגים נהפכו לתופעה כה פופאלרית בשל הפשטות בבנייתם ובעדכונם ,הם ניתנים בחינם ברשת ,הכותבים (הבלוגרים) יכולים להציג מחשבות, סיפורים ותמונות, בשפה שלהם, ללא הבניה כובלת. הקוראים נהנים לקרוא ולא אחת להציץ לתוך יומנים אישיים של אחרים. השיח בבלוג מתנהל בין הבלוגר (בעל הבלוג) לבין הקוראים את הבלוג. ניתנת אפשרות לאינטראקציה, קוראי הבלוג יכולים להגיב לקטעים ולהירשם כמנויים על מנת לקבל עדכונים. ניתן גם ליצור קשרים בין בלוגים שונים.
הכתיבה בבלוג הנה כמעט "טבעית" היא מאפשרת להביא ידע נרטיבי לקוראים והיא מאד מאד קלה. בחלק מהמקרים המפורסמים ברשת מצוין שבלוג קבוצתי החליף את העבודה המשותפת שנעשתה דרך הדואר אלקטרוני. בדומה לדואר האלקטרוני יש בבלוג משהו "אישי" והוא קל לשימוש. יתרה מזאת, הוא מרכז את כל ההודעות במקום אחד, ניתן להגיב להן, ולקבל הודעה בדואר האלקטרוני על עידכונים, ניתן לבנות עץ נושאים וקישורים וניתן לאחזר את הדיבורים בקלות. למעשה אחת ההצלחות המיוחסות לבלוג כמנגנון שיתוף הוא הפשטות בהפעלתו והמימד האישי והלא "מחויט" הגלום בו שמאפשר לאנשים להעביר מידע בקלות רבה ולאחזר אותו .שיתוף מידע מבוסס על הרעיון שמידע צריך לנוע ולהיות זמין לכל אחד, כמעט ללא הגבלות. מיליונים יכולים לגשת למידע חופשי, לתרום לו ולהשביח אותו. בלוגים מייצרים ידע. ידע שיכול להשתנות כל רגע מתרומה של אדם אלמוני ברשת. 
"הקוד הפתוח" מייצג רעיון דמוקרטי של בניה תמידית משותפת של בסיסי מידע.
הידע והמידע נמצאים כל הזמן במצב של "תהליך"- התגבשות ושינוי. יש שמתארים תהליך זה כ Free Culture movement בדומה לעקרון הקוד הפתוח , באמצעות תהליכי שיתוף, יוצרים אנשים ברשת ידע חדש בתחומים שונים.

לעת עתה

קורסים שלמדתי, ואלה שעודני לומד - כאלה שמדברים על חינוך וכאלה שמדברים על לימוד ולמידה, על האינטראקציה ביניהם שעל-פיה הם אמורים אולי להשלים אחד את השני, אולי לשרת אחד את משנהו או שמה יוביל אחד את השני. כך או כך, הילד - התלמיד הוא שם המשחק.
בשני מחנות הבחנתי: מחנה התיאורטיקנים, אנשי החינוך, שהדגולים מבינהם, החלוצים ובני זמננו - בני עידן המידע, המדע והתוהו ובוהו,  כולם כאחד הניבו רעיונות, רעיונות ורק רעיונות על ספק אם איך לחנך, ספק אם איך ללמד. תאיוריות שבאו בגלים ש"התורן" שבהם בא עם רציונאל שהבליט את הכשלונות של קודמיו, ובנשמתו אין הוא אלא הכשלון הבא. פעם הילד במרכז ופעם מחוצה לו. (ראה סוגיות בחינוך). האקדמיה בנושא זה הכריזה שהיא באה להעלות שאלות ולא להציע פתרונות לדילימות השוררות במערכת החינוך....! אומנם מאתגר לחזור בשאלה אך מתסכל לחשוב שאולי אין תשובה.
בינתיים, הכאוס בבתי הספר חוגג, וכמי שבתוכו, איני רואה לא לימוד, לא למידה ובעיקר לא חינוך. כנראה בגלל ריבוי וגיוון  המשתנים בשטח והסיבוכיות הרבה במערך התלויות שבינהם - תלויות אטרטיביות דו-סטריות, אשר החלופות התיאורטיות יצרו אותם, שמקשים על מעצבי "דרכי ההוראה" לסלול אותן, התוצר היה ועודנו מערכת חינוך כאיש שמנסה, כדברי הפתגם הערבי "לנשוף בחצוצרה ובו בזמן לאכול פולים קשים".
המחנה השני הוא המחנה המעשי, לדעתי, שמנסה ליצור סביבה לימודית נטולת הרבה משתנים מעיקים מאלה שבשטח - האוירה הבית ספרית, ולמזער עד למינמום את התעוקות  הלימודיות מונחות הסביבה. זהו מחנה התיקשוב. כאן המיקוד הוא על הלמידה בפועל. כל ילד הוא מרכז בפני עצמו ולא חלק ממרכז. חומרי למידה מתוכננים, מעוצבים ומפותחים בתאימות למגוון רחב של סגנונות למידה, כושר למידה ומגבלות למידה. סיסטמה נטולת מגבלות הזמן והמקום. הכוס שמעצבת את צורתה לפי המים ולא להיפך.
המאמצים המושקעים בתיקשוב הם אדירים. אין תיאוריות אלא "שיטות" שהולכות ומשתכללות עפ"י ההיזון החוזר של תהליך הבקרה שמלווה אותן והמתבסס בין היתר דווקא על עקרונות הנגזרים מתחום הפסיכולוגיה יותר מאשר החינוך.

כך או כך , הרי הכל רק "לעת עתה".

מטרות הבלוג

למרות שאני מורה למחשבים ומערכות מידע הרבה שנים, אף פעם לא כתבתי ולא השתתפתי בבלוגים. כך שזה הבלוג הראשון שלי שאני בונה. אני מרגיש שזאת תהיה חוויה יפה וגם לימודית כי זה תחום טכנולוגי מעניין. בלוג זה ילווה אותי במשך הלימודים האקדמיים שלי, אני צופה שארכוש המון ידע ואינפורמציה בהנושאים שאני מתכנן להעלות אותם לבלוג שלי, וארכוש ידע גם מבלוגים של חבריי בלימודים, שזה יעזור בתהליך ההוראתי שלי.
אני במחשבה לעודד את התלמידים שלי בתיכון ליצור בלוג כך שתהיה מטרה לימודית שהתלמידים יפיקו תועלת אחד מהשני וההוראה והלמידה תהיה כתהליך מוצלח.