לכסיקון אינטרנטי

שפת האינטרנט היא ניב של שפות מדוברות, ובפרט ניב של אנגלית, שהחל להיווצר בסוף המאה ה-20, והוא מאפיין שיחות של אנשים באינטרנט במקומות שונים: פורומים, תוכנות מסרים מיידיים, משחקי רשת ועוד.
התפתחות האינטרנט החלה בארצות הברית. בשל גודלה והשפעתה של הארץ דוברת האנגלית, וגם בשל היותה של האנגלית שפה בינלאומית, אנשים מכל קצוות תבל החלו לשוחח זה עם זה באנגלית באינטרנט ולכן ידה של האנגלית שלטת בכל הקשור באינטרנט.
אופיה של שפת האינטרנט שונה מכל שפה אחרת, שכן היא מתפתחת בין אנשים שאינם בהכרח דוברים אותה כשפת אם וכן אנשים הדוברים אותה בשגיאות. כמו כן, היא מדוברת אך ורק בצורה וירטואלית דרך תוכנות מסרים מיידיים, פורומים וכו'. מאפיין נוסף וייחודי של שפה זו הוא שהיא מדוברת על ידי הקלדה בלבד ולכן גם נקראת "שפה מוקלדת" או "אנגלית אלקטרונית".
שפת האינטרנט מגוונת בגלל כמות האנשים ה"דוברים" אותה, אולם היא מצומצמת ורדודה מאוד. פעמים רבות אנשים המשוחחים באינטרנט רוצים רק להבין ולהיות מובנים,ובגלל זה הם מקלידים באנגלית מצומצמת.
מכיוון ששפת האינטרנט היא שפה מוקלדת, נוצרים בה סוגי סלנג הנובעים מהצורך לקצר, מחוסר רשמיות בכתיבה וכן אי יכולת להביע רגשות בצורה טבעית במחשב. למשל, במשחקי רשת, מלוא תשומת הלב צריכה להיות מוסבת למשחק, ולכן קיימים קיצורים השייכים לכל המשחקים וגם קיצורים השייכים למשחקים מסוימים. לדוגמה: ng -משחק חדש (new game); וגם 4u במקום for you כלומר בשבילך. גם קיצור זה הוא ביטוי לא רשמי, שכן משוחחים למטרת תקשור בלבד וכן לקצר ולחסוך בזמן.יתר על כן, אדם שירצה להביע צחוק קל יכתוב lol=laughing out loud. נוצרו גם רגשונים (באנגלית Emoticons) שמאפשרים הבעת רגשות באמצעות תווים רגילים, כדי לפצות על כך שאין רואים את הדובר בצד השני. דוגמה לכך היא שימוש בסימון :-) כחיוך.
יש הטוענים ששפת האינטרנט היא שלילית שכן כאשר משוחחים בה נחשפים לטעויות רבות בדיבור ולכן לא כדאי להרבות בה. בניגוד אליהם יש שטוענים ששפת האינטרנט היא חיובית משום שהיא מעודדת שימוש באנגלית וכך המשוחח בה משפר שפה זו.
הסלנג האינטרנטי עבר גם להודעות טקסט בטלפונים הסלולריים (SMS), שגם הן נועדו לשליחת הודעות בזריזות וביעילות

קיצורים באינטרנט
2 במשמעות to, למשל F2F משמעו פנים אל פנים (face to face)
4 במשמעות for, למשל B4N משמעו "להתראות בינתיים" (bye for now)
U במשמעות you
B במשמעות be למשל 2B משמעו להיות (to be)
C במשמעות see למשל c u משמעו להתראות (see you)
y במשמעות why משמעו למה
R במשמעות are למשל r u משמעו האם אתה (are you)
M במשמעות am, למשל I m משמעו אני (i am)
gr8 = great (מצוין)
omg= oh my god (הו אלוהים)
10x = thanks (תודה)
lol = laughing out loud (צוחק בקול)
w8 = wait (לחכות למישהו או משהו)
brb = be right back (תיכף חוזר)
g2g = got to go (צריך ללכת)
afk = away from keyboard (לא ליד המחשב)
asap = as soon as possible (מהר ככל האפשר)
atm = at the moment (ברגע זה)
pvp = player vs player (שחקן נגד שחקן)
tmi = too much information (יותר מדי מידע)

למה לא טוויטר?

• "ישראל עדיין מעכלת את פייסבוק", רוב האנשים לא מבדילים בין פייסבוק וטוויטר, למרות שיש כזה. "ברירת המחדל של הגולשים בטוויטר היא להיות ציבורי ובפייסבוק פרטי. יש לכך השפעה עצומה על האינטראקציה בין המשתמשים אבל קשה להבין זאת לפני שאתה מתחבר לשני האתרים". נכון, פייסבוק הוא מעין גן סגור. אתה תחום ברשת שאליה בחרת להשתייך. לרשת של החברים שבחרת לאשר. בטוויטר אין את חומות הגן. האינטראקציה היא עם כולם.

• אין מספיק עסקים שעושים שימוש בטוויטר, בעוד בארה"ב אפשר להזמין פיצה באמצעות טוויטר או להשיג נציג מכירות של דל. הכל נשמע הגיוני. אבל העניין הוא לא טוויטר עצמו או כל שירות מדיה חברתי כזה או אחר שמאפשר קשר עם ארגון כלשהו. אם ארגון רוצה לדבר עם לקוחותיו, הוא פשוט צריך לעשות זאת. להעמיד איש שישוחח בחלון צ'אט עם הניגשים לאתר החברה. לענות למיילים בתוך שניות. וגם לענות בטוויטר. אבל טוויטר הוא רק עוד כלי שמחבר בין עסקים לגולשים. הסיבה שטוויטר לא פורח בישראל היא שלא מעט ארגונים עדיין תקועים במנטליות של שירות לקוחות מהעשור הקודם, ואין זה מפני שהם לא בחרו בטוויטר כדי לקדם את הקשר שלהם עם הגולשים.

חסרונות הלמידה מרחוק

כמה חסרונות של למידה מרחוק הן:

1. חסרון אחד בלמידה מרחוק הוא הרגשת הבידוד והריחוק מהעולם החברתי. כאשר תלמיד לבדו מול מחשב הוא מופרד מהמרצה ומתלמידי הכיתה ולא נוצרת אינטראקציה בין אישית אשר עשויה לתרום להצלחה בלימודים (הכנת מטלות, למידה למבחן ולמידה בשיעורים). תלמידים רבים עלולים להרגיש תסכול עקב היעדר קרבה אנושית וחוסר שייכות שכן לא נוצרת אחווה לימודית שנוצרת בלמידה מסורתית. בשיטת הלמידה המסורתית מצריכה כישורים חברתיים, המפגש עם מגוון רחב של אנשים ודעות תורם להתפתחות הלימודית והאינטלקטואלית.
2. מחסום טכנולוגי- ההתמודדות עם הטכנולוגיה ההולכת ומתפתחת מהווה מכשול עבור הרבה תלמידים. השימוש במחשב אינו קל עבור אנשים רבים, מצריך תקופת הסתגלות ומהווה גורם מתסכל וגורם לחרדות ולחצים. השימוש בלמידה מרחוק עבור אנשים אלו אינו יעיל ואף מצמצם להם את אפשרויות הלמידה. על פי מחקרים, אצל האוכלוסייה המבוגרת הבעיה נפוצה יותר וההסתגלות שלהם ארוכה ואיטית יותר (JM Galusha,2003) .
3. הלמידה מרחוק דורשת מוטיבציה גבוהה כיוון שלמידה רבה מתבצעת באופן עצמאי. הלחץ החברתי ללמוד מצד החברים והמרצים קטן, לא חווים את תחושת התחרותיות שמדרבנת להצלחה. גם האפשרות לבחירת זמן הלימודים היא בעיה עבור אותם תלמידים בעלי מוטיבציה נמוכה שכן יש ביכולתם לדחות עוד ועוד את זמן הלימודים בגלל העובדה שהלמידה מרחוק היא "בכל זמן ובכל מקום". אחוז הנשירה של תלמידים במוסדות שבהם מתקיימת למידה מרחוק גדול יותר מאשר באלה שמשתמשים בלמידה המסורתית (FB King, 2002).
4. לא רק התלמידים נפגעים מהלמידה מרחוק אלא גם אנשי ההוראה. בלמידה המסורתית המרצה והתלמיד לומדים להכיר אחד את השני והמורה מודע לנקודות החזקות והחלשות של תלמידיו- לעומת למידה מרחוק שבה אין את האינטראקציה הזו שתאפשר למרצה להבין את רמת ההבנה של תלמידיו ובמה עליו להתמקד יותר. המרצה לא מקבל משוב על העברת התכנים הלימודיים ואין ביכולתם של תלמידיו להעריך את יכולותיו ההוראתיות. כמו לתלמידים לא לכל המרצים יש את היכולות הבסיסיות או את ההבנה להשתמש במערכות מחשב מתקדמות. (JM Galusha,2003).
5. בעיות טכנולוגיות עלולות לשבש את תהליך העברת המידע באופן רציף: במקרים רבים איכות הקול, התמונה והשידור מקוטעים ואינם ברורים וזה נובע מאיכות ירודה של המערכות. כל מגבלה טכנולוגית עשויה להסיח את תשומת לבנו ולגרום לנו לאבד את קצב השיעור. מערכות מאיכות גבוהה קיימות אך לא לכל מוסד לימודי יש המשאבים לאפשר את השימוש בהם.
6. במקצועות כמו פיזיקה וכימיה, השימוש במעבדה, עריכת ניסויים והתעסקות עם חומרים הוא חלק בלתי נפרד מהלמידה. הלמידה מרחוק טרם מצאה פתרון לנושא זה.

השימוש בסימולציות בהוראה - ערך מוסף של למידה מתוקשבת

סימולציה היא אפליקציה ממוחשבת המדמה תהליך כלשהו ומשמשת ככלי להוראה;
בין אם להוראה מרחוק, או בין אם בכיתה - בדרך "מסורתית" (פנים אל פנים) .
תכונות של סימולציות
- אינטראקטיביות, דורשת את השתתפות המשתמש. מטרתה לאפשר הכרות עם התהליך,
ללמד על התהליך באמצעות הזרמת נתונים המשפיעים על התהליך ותוך כדי-כך,
להפוך את המשתמש לשותף פעיל בתהליך.
- ליניאריות. ישנם אין סוף אופנים להזרים נתונים ולהפעיל את האפליקציה כך
שהצגת התהליך הופכת למעניינת וקלה יותר לניתוח.
- מורכבות. קיימת יותר מאינטראקציה אחת (התכונה נדרשת בכדי שהיישום יחשב
לסימולציה)

כיצד להשתמש בסימולציה : מהם יתרונות שילוב הסימולציה בהוראה?
- השבחת ההוראה: יצירת סימולציה לשימוש רב-פעמי (מאפשרת מורכבות גדולה יותר
מזו הנהוגה בכיתה).
- הקלה בתהליך הלמידה: מאפשרת גישה לתהליך מספר פעמים, כפי הנדרש. לא קיימות
מגבלות על מהירות הרצת התהליכים וזמן השימוש בסימולציה.
- הסימולציה מפתחת מיומנויות חשובות, כגון - המיומנויות הקשורות בבדיקת
היפותזה - אשר קשות לפיתוח בדרכים המסורתיות.

למה להשתמש בסימולציות?
סימולציות מאפשרות חשיפה ולמידה על תהליכים שאינם זמינים לנו מסיבות שונות:
- סכנה: תהליכים הגורמים לנזק - ערוב גורמים העלולים להתפוצץ, להפיץ חום,
להרעיל וכד'.
- עלות: קיימות עלויות גבוהות של חומרים המשתתפים בתהליכים, כגון עלויות
הסעה לאזורים מרוחקים, בהם קיימים תהליכים מקומיים בלבד.
- נסיבות אתיות: שיבוט, ניסויים על חיות או גוף האדם וכד'.
- חומר למידה מופשט מדי: לדוגמא, תופעות כלכליות, כגון: אינפלציה. תהליכים
שקשה לראותם או להמחישם פיזית ולכן דורשים תמות סימולציה.
- תהליכים אשר קורים לאורך זמן רב מדי או לחילופין, קצר מדי.
- קשיים לוגיסטיים אחרים...

שימושים בסימולציות - טיפים נוספים:
- חיבור מהיר לאינטרנט ותמיכה ביישומי ג'אווה ופלאש (JAVA FLASH).
- הסימולציה עומדת במרכז המשימה שנבחרה להשגת יעדי השיעור.
- הסימולציה צריכה להיות נגישה לשימושו של הסטודנט בעת תרגול החומר הנלמד.
- ניתן להשתמש במסך ולהציג את הסימולציה ככלי עזר, בכיתה "מסורתית".
- הכניסו יצירתיות בשימוש הסימולציות במערך השיעור והציבו אתגרים בלימוד
הנושא.