יום שלישי, 18 בינואר 2011

הערכה מסכמת

לאורך כל לימודיי ועבודתי בתחום המחשבים – תוכנה ומערכות מידע, לא נדרשתי לנהל בלוג. ידעתי שהוא שם אך כלל לא "דיבר" אלי, וכל פעם שנחתי בבלוג במקרה, עלתה אצלי השאלה "כיצד, לכל הרוחות, יש לאנשים סיבולת לשבת ולכתוב כך?". עד שבא רגע שהבלוג הונחת עליי כחובת לימודים. זה היה רגע לא מבשר טובות.
במשך 30 שנה כתבתי מאות אלפי שורות קוד עד ששפות התכנות הפכו לשפת האם שלי, גישת ניתוח המערכות והאלגוריתמים הפכו להיות מודל החשיבה, ההצגה וההבעה שלי.

עם הזמן, טבעם של התכנים של קורסי החינוך כיוונן את מודל החשיבה וההבעה שלי ובנה אצלי סגנון ומודל חשיבה והבעה חדשים. תוך כדי, באו קורסי התקשוב אשר חיברו בין שני המודלים למודל הייברידי אחד. כמה שזה היה מעניין!
הבלוג הפך לתיקיה האישית שלי לסיכומים, לעבודות והכי הרבה, האפשרות שישמש כקולב לרעיונות ולסטארטאפים הרעיוניים העתידיים שלי.
השכלתי כשדרכו "נאלצתי" ללמוד נושאים חדשים שלא ידעתי קודם ועם הזמן אהבתי ו"רציתי". זהו כלי בעל משמעות בלמידה מתוקשבת.
אהבתי את תגובות העמיתים.
לסיום, תודה לד"ר גילה קורץ על ההדרכה, הליווי והמשובים המנחים והבונים. ישר כח גילה.

הערכה לעמית מלווה

אזהאר:
את היית העמית המלווה לבלןג שלי, ואני עקבתי אחר הבלוג שלך.. ניהלת בלוג דינמי. הגבת לפוסטים שלי ב"צרורות" - חריצות. בבלוג שלך היו נושאים חשובים ומענינים שקשורים לחומר הלימודי במסגרת לימודינו בתיקשוב ובחינוך. הייתה לך יכולת טובה לשימוש בסרטונים. אני נהניתי מהבלוג שלך היה יפה נוח ומסודר . אני מאחל לד הצלחה בכל מישורי החיים.

עבדאללה.

אנדרוגוגיה - למידת מבוגרים

מתוך "אימון אישי כמודל ללמידת מבוגרים / כרמלה קיט"


האנדרגוגיה - "האמנות והמדע של העזרה למבוגרים ללמוד" היא אחת התיאוריות המובילות בתחום של למידת מבוגרים.
חלק מהתיאוריות המרכזיות בנושא למידת מבוגרים מבוססות על מאפייני המבוגר.
נואלס (Knowles,1987) על בסיס מחקריו, ניסח ארבע הנחות יסוד ללמידת מבוגרים (אנדרוגוגיה).
ההנחות היסוד של האנדרגוגיה:
1. שינויים בתפיסה העצמית - על פי ההנחה הראשונה של האנדרגוגיה, כאשר האדם מתבגר, הוא הופך מישות תלויה לישות המכוונת את עצמה. המבוגר אינו רואה את עצמו כלומד התלוי במורה, אלא כמי שפעיל מתוך הכְוונה עצמית או כיוצר. לשינוי הזה בתפיסה העצמית של המבוגר ארבע השפעות על למידתו: א. יש לנהוג בלומד המבוגר בכבוד ולראותו כיחיד עצמאי
ב. הסיפוק מן הלמידה צריך להיות גבוה מספיק כדי שיוכל לדחוק אצל הלומד המבוגר ניסיון שלילי קודם בלמידה ג. יש להתנגד ללחץ של לומדים מבוגרים להתייחס אליהם כאל ילדים, מפני שהתלות עלולה לעורר כעס והתמרמרות לאחר מכן ד. המבוגרים צריכים לחוות תהליך של התמצאות מחדש (reorientation), לקראת למידה מתוך מכוּונות עצמית.
2. תפקיד הניסיון - המבוגר צובר מטען של ניסיון חיים שהופך למקור עשיר ללמידה, המספק לו בסיס רחב ללימודים נוספים. לפיכך, הוראת מבוגרים מעבירה את הדגש שלה ממסירת ידע באופן סתמי לטכניקות חווייתיות משותפות, כך שהלומדים מסתייעים בחוויות המצטברות שלהם. ככל שדוחים או מתעלמים מהניסיון של המבוגר כאילו מתעלמים ממנו עצמו.
3. מוכנות ללמוד - מוכנות המבוגר ללמידה קשורה למשימותיו הנובעות מתפקידיו החברתיים. המבוגר מוכן ללמידה שהוא זקוק לה, המתייחסת לבעיות השטח שלו והצרכים היום יומיים שלו.
4. אוריינטציה ללמידה - עם ההתבגרות יש שינוי בפרספקטיבת הזמן, מיישום עתידי של הידע הנרכש ליישום מיידי של הלמידה. מכאן שהמבוגר ממוקד יותר בבעיה הדורשת פתרון בנושא מתחום מסוים. המבוגר רוצה ללמוד היום כדי ליישם מחר! האוריינטציה שלו היא של בעיה במרכז.
עקרונות ללמידת מבוגרים
על בסיס הנחות היסוד שכאן ניסח נואלס חמישה עקרונות ללמידה אצל מבוגרים:
1. מבוגרים לומדים כאשר הם חשים שהלימוד מספק צרכים ואינטרסים שלהם. לפיכך, צרכים ואינטרסים יכולים לשמש כנקודת מוצא לתהליכי למידה.
2. האוריינטציה של מבוגרים לומדים ממוקדת בניסיונות חייהם. לפיכך, דרך נכונה לארגון יחידות הלימוד אצל מבוגרים היא מצבי החיים ולא נושאי הלימוד.
3. ההתנסות היא המקור העשיר ביותר ללמידה אצל מבוגרים. לפיכך, הציר המרכזי בלימוד מבוגרים צריך להיות ניתוח ההתנסויות.
4. למבוגרים צורך עמוק להיות בעלי הכוונה עצמית ( self – regulated ) לכן יש לשתף באופן פעיל את הלומדים הבוגרים בדרך החקר והבנת התהליך.
5. ההבדלים האישיים מתחדדים עם הגיל. לכן, בכל למידת מבוגרים צריך לקחת בחשבון את ההבדלים בסגנון, בזמן, במקום ובקצב הלמידה. הדרך המתאימה יותר ללומדים מבוגרים היא הדרכה המותאמת לצורכי הלומד המתחשבת בהבדלים הבין אישיים.
על פי נואלס המנחים והמורים הם מקורות עזר בתהליך החקירה והם מגדירים עצמם כ"מאפשרים" וכ"משאבים".
על בסיס הדברים שכאן, נראה שהלמידה המתרחשת באימון אישי בקבוצה עומדת בכל התנאים והעקרונות שהציב נואלס ללמידת מבוגרים: המתאמנים מגיעים לקבוצה מכווני עניין ומוטיבציה לשינוי בחייהם, מכוונות זו מבוססת על תפיסת האחריות והמחוייבות שלהם להצליח, לממש, להשיג את מטרות החיים שלהם. המפגש בין מתאמנים בקבוצה מזמן מפגש בין מטרות ומחויבויות של אנשים שונים לחייהם, מפגש המעצים את היכולת של כל אחד להתקדם ולממש! הם מביאים לידי ביטוי בקבוצה את ניסיון חייהם בהווה, בעבר ואף בונים את הניסיון העתידי שלהם. הלמידה כולה היא למידה המבוססת על מצבי החיים ושוב – המפגש בין אנשים שונים המגיעים לתוך קבוצה ממצבי חיים שונים והתנסויות מגוונות, מזמין עושר של ידע מצטבר ולמידה הדדית. הלמידה בקבוצה מבוססת כמעט כולה על חקר וגילוי עצמי וסביבתי, המתאמן בקבוצה הוא בו זמנית יחיד ומיוחד אבל גם שותף וחבר בקבוצה מגוונת, הפועלת יחד לקדם אל אחד תפיסתו של נואלס את מנחי הקבוצה - המאמנים - כמאפשרים וכמשאבים, יותר מכל מחזקת ותומכת בעובדה שאימון בקבוצה הנו מודל עוצמתי של למידת מבוגרים!

סביבת למידה ממוחשבת


פרופ' עשת מסביר תוך כדי הדגמה של סביבת למידה מתוקשת את מאפייני סביבת למידה מתוקשבת נבונה, אפקטיבית ויעילה.

יום שני, 17 בינואר 2011

מאפייני יחודיים של סביבת למידה מתוקשבת

סביבה עבודה/למידה מתוקשבת מספקת מענה למטרות שאין לסביבות אחרות. יחודה במאפייניה שלהלן:
  1. מצד אחד מאופיינת באמצעי התקשורת הסינכרוניים והאסינכרוניים המגוונים, שמאפשרים פעילויות שלא ניתן לבצען בסיבות הפיסיות,
  2. מביאה לחשיבה מסתעפת ולא ליניארית. בסביבה הפיסית, החשיבה המסתעפת אפשרית רק בין האדם לעצמו או בקבוצה עם סיעור מוחין אך בלתי אפשרית כקבוצתית - "ביחד" אך נשארת ממוקדת במטרה
  3. תיעוד ושקיפות לאורך זמן הוא ברמה הרבה  יותר גבוהה מאשר בסביבה פיסית
  4. אין מגבלות של זמן ומקום. אפשר להגדיר מטרה חוץ כיתתית שהעבודה עליה תימשך לאורך זמן תוך כדי הצגת אלמנטים ממקורות פזורים ולהציגם בו זמנית
  5. היצוגיות - ויזואליזציה, בקול ובעושר אירועים והיכולת להמחיש דברים שלא ניתנים בסביבה הפיסית
  6. "הכל נשמר" ובכך היא מסייעת בהגברת יכולת הניתוח
  7. האפשרות להערכת מספרים גדולים מאוד שלא ניתן להציגם בפיסית בצורה נוחה. היא מעודדת אותנו להשתמש בכלי ההערכה ובמספרים גדולים
  8. אפקט הרשת קיים גם בסביבה הפיסית וגם במתוקשבת אך בסביבה הפיסית הוא מוגבל מרחב וזמן. אפקט הרשת מאפשר הפצת מידע מסתעפת להרבה אנשים בהרבה מקומות
  9. מאפשרת "אני נוסף" - אמצעי ביטוי עצמי אלטרנטיביים - סביבה אלטרנטיבית (ילד עם מגבלות יכול לייצר אבאטאר שמייצג אותו)
  10. סימולציה למציאות אלטרנטיבית
  11. אנטראקטיבית
  12. רמת עדכניות גבוהה

המנהיג הפדגוגי

מאפייני המנהיג הפדגוגי. מתוך הרצאות של ד"ר נטע נוצר
א. אחראי על הצבת המטרות החינוכיות
  • ראש צוות: הוא חלק ממנה ולא מעליה וכולם כפופים לו.
  • משימות לימודיות: יחלק את השעות בין המורים, קובע את הקדימויות של המטרות
  • חזון פידגוגי: מה השליחות של ביה"ס, מה השליחות החינוכית שלו ומה המסר שלו.
ב. אחריות על תוכנית הלימודים:
  • קידום איכות ההוראה: אחריותו לדאוג להישיגי ביה"ס
  • פיקוח פידגוגי ובקרה על המורים
  • מעקב אחר התקדמות תוכנית הלימודים - מתן האצלה למורים כדי שיסייעו לו במשימה
ג. קידום אקלים למידה:
  • מציב ציפיות ומתקדם לקראתן
  • תרבות בית ספרית בטוחה ונעימה
  • מעורבות של התלמידים בחיי ביה"ס. העברת אחריות ללומד, להביא להרגשת שייכות
  • קשרים עם הקהילה
  • גיוס משאבים
ד. מנהיגות מוסרית:
  • הניהול צריל להיות מושתת על ערכים ונורמות כלליים - אוניברסליים
  • פיתוח עמדות ויישום דימוקרטי : ועדדי בי"ס, בחירות ואירוח חברי כנסת גם למשל
  • לערב ערכים ומוסר בחיי ביה"ס: ילדים ממנים טיולים לילדים שאינם יכולים לשלם עבור הטיול למשל, עזרה הדדית
  • מחויבות לצדק חברתי ולערכי דמוקרטיה: בחירת ועד ומועצת תלמידים שמקיימת ערכי דימוקרטיה. הכנת התלמידים לקראת הבחירות לערכים המתאימים. אין אפליה בין תלמידים - צדק חברתי
  • הגינות והוגנות, רפלקציה עצמית: האחריות כאן עוברת לפרט. לפתח אצל הלומד את היכולת לבדוק את עצמו - משוב עצמי
  • עיסוק בדילימות חברתיות ופוליטיות - דיונים שיביאו להטמעה של ערכים

כתיבת בלוגים על ידי סטודנטים

בכנס הבינלאומי האחרון ED-MEDIA בוונקובר קנדה וגם בכינוס לפני שנה פורסמו והוצגו מחקרים מעניינים על בלוגים בחינוך. ההרצאה של Rosanne Birney ו - Mary Barry עסקה בשיקולי בחירת תוכנה לכתיבת בלוג חינוכי, אך חשפה ממצאי מחקר מעניינים שלהם מהשנים האחרונות. סטודנטים חשו שכתיבת בלוג מגבירה את האינטראקציה המקוונת שלהם עם עמיתיהם בכיתה או בקורס. המשובים שקיבלו הסטודנטים על עבודותיהם הן מעמיתים והן מהמרצה היו מועילים ומעודדים. עם זאת, רמת האינטראקציה בין סטודנטים עמיתים הייתה גבוהה יותר מאשר אינטראקציה בין מרצה וסטודנטים. המשמעות היא שהבלוגים מתאימים לעבודת צוות יותר מאשר לעבודה יחידנית. עם זאת נמצא כי רפלקציה מעמיקה לא מתחוללת בכתיבת הבלוגים על ידי הסטודנטים. יכול להיות שהגורמים להעדר רפלקציה נובעים מכשל בשיטת ההערכה, כלומר כתיבת הסטודנטים עדיין לא מוערכת כחלק מחובות הקורס וגם מכך שהסטודנטים לא הוכשרו כלל לכתיבה רפלקטיבית. גורם משמעותי נוסף נובע מכך שהסטודנטים עדיין לא חשים בנוח מכך שהבלוגים שלהם חשופים למרחב הציבורי של הקורס או הפקולטה. החוקרים הם ממכון Waterford Institute of Technology מאירלנד הנחשבת כאחת המדינות המתקדמות בשילוב סביבות מתוקשבות מתקדמות בחינוך הגבוה.