המבחנים הבינלאומיים להערכת מורים (TALIS)

בגלל ש"איכות" חומקת מאיתנו, אין זה מפתיע כי בחינה מדוקדקת של כמה בדיקות של איכות המורה מגלה שהם אינם הולמים פשוט. תחת המגבלות הרגילות של זמן וכסף, בדיקה משביעת רצון לאיכות המורה כמעט ואינה אפשרית.
מה שברור הוא כי המחזה הפוליטי מקבל עדיפות על פני הדאגות אמיתיים של הציבור בנוגע לאיכות ההוראה.

כתוצאה מכך, מורים רבים נאלצים לעבור בדיקות שלא מעריכות את המבנים עליהם הם אמורים להתבסס. זה משפיל ומוזיל את מקצוע ההוראה. זה מוביל, באופן פרדוקסלי, לאפשרות שבדיקות לא כשירות ובלתי הולמות של איכות המורה עלולות להוריד את איכות אלה אשר יבחרו לעסוק למקצוע ההוראה. בדיקות לא טובות של איכות המורה אינן משרתות את טובת החינוך הציבורי . יש צורךם לפתח תוכנית אמיתית להעריך איכות המורה או להפסיק את ההצגה.

השוואה בין שלוש גישות הוראה

 



כך אמרו גדולים על החינוך

• "מעולם לא נתתי לבית הספר להפריע לחינוך שלי." ~ מארק טווין
• "סבון וחינוך אינם מידיים כמו רצח, אבל לטווח הארוך הם הרבה יותר מסוכנים." ~ מארק טוויין
• "חינוך טוב מהווה פשרה בין טוב רב שאתה מייחס לעצמך לבין טוב מועט שאתה מייחס לזולתך." ~ מארק טוויין
• "אדם אינו יכול ללמוד את מה שהוא חושב שהוא כבר יודע." ~ אפיקטטוס
• "חינוך הוא דבר נערץ, אך צריך לזכור שאי אפשר ללמד משהו ששווה לדעת אותו." ~ אוסקר ווילד
• "מה שחשוב זה לא להפסיק לשאול." ~ אלברט איינשטיין
• "החינוך הוא מה שנשאר, כאשר שוכחים את כל הדברים שלמדנו בבית־הספר." ~ אלברט איינשטיין
• "מטרת החינוך צריכה להיות: אנשים המצטיינים בעצמאות במחשבה ובמעשה ועם זאת רואים בשירות למען הכלל את משימת חייהם העיקרית." ~ אלברט איינשטיין
• "החינוך היא דרך להריסת היוצא מן הכלל למען הכלל."
• "חינוך אינו ללכת לבית ספר, אלא מידה טובה שבתוכו אדם נושא." ~ לואיס ברומפילד
• "לאחר הלחם, החינוך הוא צורך האומה." ~ ז'ורז' ז'אק דנטון
• "החינוך הוא דבר המגלה לחכמים ומסתיר מהטיפשים את חוסר הבנתם." ~ אמברוס בירס
• "בילדותי נאלצתי לקטוע את לימודיי כדי ללכת לבית הספר." ~ ג'ורג' ברנרד שו
• "לא הביישן למד ולא הקפדן מלמד." ~ חז"ל
• "תיקון העולם משמעו תיקון החינוך." ~ יאנוש קורצ'אק
• "החינוך היעיל ביותר הוא לתת לילד לשחק בדברים נפלאים." ~ אפלטון

משוב

למרות שההתמחות שלי בעולם המחשבים והטכנולוגיה, כשבניתי בלוג למדתי נושאים חדשים וחומרים מעניינים בתחום הטכנולוגי, רכשתי ידע נוסף לגבי נושא התקשוב.

אני אמשיך בהוספת עוד פוסטים וחומרים חדשים לימודיים לבלוג שלי, וגם אלמד מבלוגים של אחרים ואמשיך לרכוש ידע נוסף מלימודים עתידיים בתחום הקשוב והלמידה וההוראה

מה זה ממשק

המושג "ממשק" הוא מושג שמקורו בהנדסת מערכות. לבד מממשק המשתמש קיימים גם ממשק הסביבה - החלקים של המערכת החשופים להשפעה סביבתית וממשק המשימה - החלק של המערכת המבצע את המשימה שלשמה נועדה המערכת. לדוגמה, במכונית, ממשק הפעולה הוא הצמיגים. ממשק המשתמש מכיל את כל חלקי המכונית שהנהג מתעסק עמם בעת הנהיגה (הגה, דוושות, מוט הילוכים, שטח פני המראות והחלונות, לחצני הרדיו...). ממשק הסביבה מכיל כל חלק של המכונית שתנאי הסביבה עשויים להשפיע על פעולתו, כולל חלק מממשק המשתמש ומממשק הפעולה.


לפני המהפכה התעשייתית, מרבית המכשירים היו פשוטים ובעלי חלקים מעטים. מעבר לזאת, חלקיו של מכשיר מסוים יוצרו כך שהתאימו כמעט ורק לו – לא היה אפשרי, למשל, להחליף בין גלגלים של שתי כרכרות או בין נדנים של שני חרבות. המהפכה התעשייתית גרמה לזה שמכשירים זהים כמעט לחלוטין עם חלקים זהים כמעט לחלוטין יוצרו בייצור המוני. בין מכשירים כאלה ניתן היה להחליף חלקים ויתרה מזאת, חלק של מכשיר שנטה להתקלקל לעתים תכופות יותר מחלקים אחרים יוצר לעתים תכופות יותר ונקנה כיחידה בודדת – חלק חילוף.

עם השכלולים בתעשייה והתרבות החלקים בכל מכשיר נוצר אילוץ עבור המעצב הבודד לעצב רק חלקים בודדים ממכשיר מבלי להכיר לעומק את כלל המכשיר. בשנות השבעים מכשירים החלו לצאת אל השוק כשהם אינם מכילים מערכת חלקים שלמה אלא הכנות לתוספות חלקים שבהכרח נקנו בנפרד. למשל, מכשיר הקלטה יצא לשוק עם רמקול ועם שקע לאוזניות אך בלי האוזניות עצמן. במצב זה שבו לכל מכשיר יש חלקים רבים מספור ויש לחשוב גם על החלקים שהוא מכיל רק הכנה להוספתם והחלקים שמחליטים אפילו לא לסדר להם הכנה, מנהלי הייצור נאלצו לאפיין קבוצות של חלקים ולדבר עליהם בהכללות. כך השימוש במושגים כמו "ממשק משתמש" הפך להכרחי.

עיצוב ממשק המשתמש הפך בשנים האחרונות למקצוע עצמאי, שבו עוסקים מומחים מתחומים שונים - פסיכולוגיה, הנדסת אנוש, מחשוב, עיצוב גרפי. בעיצוב מושקעים מאמצים ומשאבים רבים, כגון בניית אב טיפוס ועריכת ניסוי פיילוט במטרתה להבטיח יצירת ממשק ידידותי למשתמש, נגיש ומעודד עבודה יעילה.

הרבה עזרים מתחום הטכנולוגיה המסייעת הם עזרים המקשרים בין משתמש עם לקות לבין ממשק משתמש שאינו נגיש לו (לדוגמה מקל הקלדה). פתרונות אחרים מתחום זה עוסקים בהחלפת ממשק המשתמש (כגון מקלדת ארגונומית למחשב) או הוספת אביזרים אליו (כגון הוספת מדפסת ברייל למחשב לצד המדפסת הרגילה). כמו כן, הרבה פתרונות נגישות מתחום העיצוב האוניברסלי (להבדיל מטכנולוגיה מסייעת) הם שינויים בממשק המשתמש של כלל המשתמשים (כגון הוספת סימני ברייל ופלט קולי למעלית).

סיבות לכשלון של רפורמות

מאז שנות ה-70 נאמר ונכתב הרבה מאד על סוגיית הרפורמה בחינוך או בלשונו של פרופסור בנג'מין לוין מאוניברסיטת טורנטו: " עשו לרפורמה מכירת יתר". זה לא אומר שנושא החינוך לא עלה בעבר לדיון ציבורי, אלא שהתעניינות בנושא רבה עוד יותר בימינו ולא רק בעולם המערבי המפותח.
התיזה המקובלת היום בספרות היא שתהליך הרפורמה בחינוך מושפע באופן מכריע מתהליכים פוליטיים וכלכליים גלובליים ופחות מתהליכים פנים-מערכתיים. בניגוד לתזה זו יש הגורסים כי למערכת החינוך יש די אוטונומיה לנהל את הרפורמות על פי שיקול דעתה.

סיבות לכשלון של רפורמות:

• חוסר יציבות פוליטית-שלטונית.
• ציפיות לא ריאליות מהרפורמה.
• אינרציה ביורוקרטית.
• מבנה בעל קשרים רופפים (המורה-ההשגחה העליונה-התלמיד)
• ייבוא של מודלים קיימים ממקומות/מדינות שונות.
• עוצמתם של ארגוני המורים.
• השקעה תקציבית גבוהה מאוד.
• אנרגיה רבה מושקעת במבנה הארגוני ופחות במימד הפדגוגי (תוכן ומהות).

Visual Basic

Visual Basic .NET היא גרסה של שפת התכנות ויז'ואל בייסיק, ששוכתבה מהיסוד ועברה מקצה שיפורים גדול, כדי שתתאים לסביבת ה.NET של חברת Microsoft. גרסה זו הוכרזה לראשונה בפברואר 2002. אף שהיא ממשיכתה של VB6 הוויזואלית, ניתן לראות שהיא עברה מהפכה של ממש וששולבו בה אלמנטים רבים משפות אחרות כדי להתאימה לסביבה הטכנולוגית החדשה, ולהעצים את מעמדה בעולם התכנותי.

כמו כל יישומי הדוט נט, ניתן להשתמש בשפה זו למגוון רחב של מכשירים, החל מטלפונים ניידים (סמארטפון) ומחשבי כף יד (פוקטפיסי), דרך סביבת הדסקטופ, וכלה בסביבת האינטרנט. בערך זה נסקרת בעיקר יכולת הפיתוח בשפה בסביבת חלונות -WinForms. ניתן להשתמש בשפה גם עבור פיתוח ASP.NET לאתרי אינטרנט וכן ל-Console - מסך שחור הדומה לסביבת DOS.

מהות השפה


Visual Basic .NET היא שפת תכנות מונחת עצמים בעלת טיפוסיות חזקה שבדומה לשפת C++‎ מאפשרת פיתוח מעורב של אובייקטים עם מודולים פרוצדורליים. בגרסה זו הושלמה יכולת תכנות מונחה עצמים במלואה, עם אפשרות של ירושה, העמסת פרמטרים, דריסת פונקציות והצללתן. כמו כן, הוספה גמישות לתוכנה למשל ביצירת תהליכי-משנה. (Threading). התחביר שונה ונעשה יישור קו לכיוון השפות העיליות החזקות, כדי להגדיל את התאימות לתפיסות המקובלות. נוספו אובייקטים וספריות רבות שמקלות על עבודת התכנות. החל מסביבה זו קובצי ה-RUN TIME של התוכנה הם קבצים משותפים לכל שפות הדוט נט, ואינם ייחודיים לשפת VB כמו שהיה עד גרסה 6, ולכן אף שמדובר בקובץ גדול יותר פי כמה וכמה, סביר להניח שהוא כבר יהיה מותקן, בשל התפוצה הגדולה של יישומי הדוט נט.

שפת ה-VB.NET אף שהחלה מנקודת מוצא שונה משפת ה-C#, ויועדה לתחומי פיתוח אחרים, מבחינת יכולותיה ויעודה החלה להתכנס ליכולותיה של שפת ה-C#, עם כל שחרור של מהדורה נוספת של הדוט נט, ולמעשה האסטרטגיה של מיקרוסופט היא להפוך שתי שפות אלו לסוג של תאומות לא זהות, במה שקרוי על ידי מנהלי הפיתוח קו-אבולוציה.