סיבות לכשלון של רפורמות

מאז שנות ה-70 נאמר ונכתב הרבה מאד על סוגיית הרפורמה בחינוך או בלשונו של פרופסור בנג'מין לוין מאוניברסיטת טורנטו: " עשו לרפורמה מכירת יתר". זה לא אומר שנושא החינוך לא עלה בעבר לדיון ציבורי, אלא שהתעניינות בנושא רבה עוד יותר בימינו ולא רק בעולם המערבי המפותח.
התיזה המקובלת היום בספרות היא שתהליך הרפורמה בחינוך מושפע באופן מכריע מתהליכים פוליטיים וכלכליים גלובליים ופחות מתהליכים פנים-מערכתיים. בניגוד לתזה זו יש הגורסים כי למערכת החינוך יש די אוטונומיה לנהל את הרפורמות על פי שיקול דעתה.

סיבות לכשלון של רפורמות:

• חוסר יציבות פוליטית-שלטונית.
• ציפיות לא ריאליות מהרפורמה.
• אינרציה ביורוקרטית.
• מבנה בעל קשרים רופפים (המורה-ההשגחה העליונה-התלמיד)
• ייבוא של מודלים קיימים ממקומות/מדינות שונות.
• עוצמתם של ארגוני המורים.
• השקעה תקציבית גבוהה מאוד.
• אנרגיה רבה מושקעת במבנה הארגוני ופחות במימד הפדגוגי (תוכן ומהות).

Visual Basic

Visual Basic .NET היא גרסה של שפת התכנות ויז'ואל בייסיק, ששוכתבה מהיסוד ועברה מקצה שיפורים גדול, כדי שתתאים לסביבת ה.NET של חברת Microsoft. גרסה זו הוכרזה לראשונה בפברואר 2002. אף שהיא ממשיכתה של VB6 הוויזואלית, ניתן לראות שהיא עברה מהפכה של ממש וששולבו בה אלמנטים רבים משפות אחרות כדי להתאימה לסביבה הטכנולוגית החדשה, ולהעצים את מעמדה בעולם התכנותי.

כמו כל יישומי הדוט נט, ניתן להשתמש בשפה זו למגוון רחב של מכשירים, החל מטלפונים ניידים (סמארטפון) ומחשבי כף יד (פוקטפיסי), דרך סביבת הדסקטופ, וכלה בסביבת האינטרנט. בערך זה נסקרת בעיקר יכולת הפיתוח בשפה בסביבת חלונות -WinForms. ניתן להשתמש בשפה גם עבור פיתוח ASP.NET לאתרי אינטרנט וכן ל-Console - מסך שחור הדומה לסביבת DOS.

מהות השפה


Visual Basic .NET היא שפת תכנות מונחת עצמים בעלת טיפוסיות חזקה שבדומה לשפת C++‎ מאפשרת פיתוח מעורב של אובייקטים עם מודולים פרוצדורליים. בגרסה זו הושלמה יכולת תכנות מונחה עצמים במלואה, עם אפשרות של ירושה, העמסת פרמטרים, דריסת פונקציות והצללתן. כמו כן, הוספה גמישות לתוכנה למשל ביצירת תהליכי-משנה. (Threading). התחביר שונה ונעשה יישור קו לכיוון השפות העיליות החזקות, כדי להגדיל את התאימות לתפיסות המקובלות. נוספו אובייקטים וספריות רבות שמקלות על עבודת התכנות. החל מסביבה זו קובצי ה-RUN TIME של התוכנה הם קבצים משותפים לכל שפות הדוט נט, ואינם ייחודיים לשפת VB כמו שהיה עד גרסה 6, ולכן אף שמדובר בקובץ גדול יותר פי כמה וכמה, סביר להניח שהוא כבר יהיה מותקן, בשל התפוצה הגדולה של יישומי הדוט נט.

שפת ה-VB.NET אף שהחלה מנקודת מוצא שונה משפת ה-C#, ויועדה לתחומי פיתוח אחרים, מבחינת יכולותיה ויעודה החלה להתכנס ליכולותיה של שפת ה-C#, עם כל שחרור של מהדורה נוספת של הדוט נט, ולמעשה האסטרטגיה של מיקרוסופט היא להפוך שתי שפות אלו לסוג של תאומות לא זהות, במה שקרוי על ידי מנהלי הפיתוח קו-אבולוציה.

הפרעות מובחרות אשר ניכרות בגיל הילדות או ההתבגרות

- הפרעת אוטיזם: מאופיינת על ידי:

• ליקוי בהתקשרות נורמאלית עם ילדים ומבוגרים
• ליקויים לשוניים וקוגניטיביים חמורים
• התנהגות סטריאוטיפית

- הסימפטומים מופיעים לפני גיל שלוש.

- ליקוי קשב/פעלתנות יתר (ADHD): סימפטומים -

• קשיים בקשב ופעלתנות יתר
• פזיזות ונחפזות
• חסרי מנוחה ועצבניים
• קשיים ביחסים עם קבוצות השווים

- יש להם IQ תקין.
- 5% מאוכלוסיית הילדים סובלים ממנה
- בנים יותר מבנות

הסיבות ל- ADHD:

• תאומים זהים מראים התאמה רבה יותר בהפרעה זו לעומת תאומים לא זהים.
• לא נמצאה הוכחה מוצקה לקיומה של בעיה אורגנית. עד כה לא התגלה שום סימן ביולוגי היכול להבחין בין ילדים היפראקטיביים ונורמאליים. גם אם יימצא סימן כזה עדיין יהיה קשה להבדיל בין הסיבה והתוצאה. כלומר, גורם של לחץ סביבתי יכול להשפיע על הביוכימיה של המוח, וזו משפיעה על בחזרה על ההתנהגות.
• כאשר תרופות מצליחות לצמצם פעלתנות יתר אין בהכרח מסקנה שהסיבה היא אורגנית. דומה להקבלה שתרופות הרגעה משפרות חרדה שמקורה סביבתי לחלוטין.
• מחקר מעיד שיש קשר בין דפוסים משפחתיים וההפרעה: הורים ביקורתיים, קשים, ונוטים לגריית יתר של הילד.

טיפול

ריטלין, שהשימוש בו רווח ועולה עם השנים, נחשב לתרופה מעוררת דווקא. קיימת טענה שקיימת השפעה פרדוקסאלית של התרופה ושמקזזת חסך ביוכימי במוחם של ילדים, כנגד טענה זו עולות מספר הנחות:

• התרופה אינה מרגיעה, הפעילות של הגוף נשארת מעוררת. אולם, רמת הריכוז יכולה לעלות, וזה נכון גם כשילדים "נורמאלים" לוקחים את התרופה.
• העובדה שהתרופה משפרת ביצועים של ילדים אינה מעידה בהכרח על ליקוי אורגני או צורך ביוכימי, מכיוון שאין סימנים נוירו-פיזיולוגיים שיעידו אילו ילדים יגיבו לתרופה ואילו לא.
• אין הוכחות שהשיפור קיים לטווח ארוך.
• יש לשקול את השיפור הפוטנציאלי מול תופעות הלוואי והפגיעות במערכות אחרות של הגוף כגון דיכוי גדילה, השפעה על התפקוד המיני בהתבגרות, כליות, לב וכלי דם.
• לתלוּת בתרופה יכולות להיות השפעות פסיכולוגיות מרחיקות לכת. למשל, ילד שיאמר "לא אוכל לעשות עבודת בית כי לא לקחתי את התרופה".

הגנה על זכויות במידע

• הסדרי זכות יוצרים בישראל מחייבים חקיקתו של חוק חדש ומודרני, אשר ייקח בחשבון את ההתחייבויות על-פי אמנות בינלאומיות, לרבות הסדרת ההגנה על תוכנה ומאגרי מידע.

• חוק זכות יוצרים החדש חייב לשחרר לטובת הציבור את זכויות הקניין של המדינה במידע ציבורי וביצירות אשר מומנו מן הקופה הציבורית.

• חקיקה מיוחדת בתחום של זכות יוצרים לסביבת התקשוב מחויבת לקחת בחשבון את השיקול לאכיפה אפקטיבית מבלי לפגוע ביעילות טכנולוגית.

• יש לבדוק מחדש את האיזונים הראויים בין זכויות בקניין רוחני לבין חופש הביטוי, זאת לאור האמצעים הטכנולוגיים והחוזיים העומדים לרשותם של בעלי הזכויות לשם מניעת גישה למידע, ולשם ביצוע אכיפה וגביה.

• יש לבצע התאמות בדיני הפטנטים, סימני המסחר והמדגמים (לרבות הגנה על מעגלים משולבים) לסביבת התיקשוב ובהתאם לאמנות בינלאומיות.

• יש להסדיר את מרשם שמות אתרים באינטרנט (Domain Names).

מה זה RSS

RSS (ראשי תיבות של Really Simple Syndication) הוא נוהל תכנות, המאחד כמה תקני XML, שמאפשר לשרת תוכן - בדרך כלל אתר אינטרנט - לשלוח לתוכנות לקוח את קטעי המסמך שעודכנו לאחרונה כשהם מנותקים מהתוכן הקבוע של המסמך. תוכנות לקוח יכולות להיות אתרי אינטרנט אחרים שמציגים את החידושים במסמך.


פרטים טכניים

קובץ RSS הוא קובץ XML המוגדר על ידי "ערוץ" תוכן שמורכב מ"פריטים". הפריטים כוללים תקציר וקישור לתוכן המלא. הרעיון הבסיסי הוא לדמות "דחיפה" של תכנים חדשים מתוכנת השרת לתוכנת הלקוח כדי לחסוך למשתמש זמן לחפש ולבדוק האם ומה התעדכן. בנוסף מאפשרת טכנולוגיה זו לרכז ולשלוט בכמות גדולה של תכנים המגיעים ממספר אתרים. הרעיון מבחינה טכנית הוא פשוט ובבסיסו הסכמה על תגי XML משותפים המאפשרים לתוכנת הלקוח "לדעת" מהו ערוץ התוכן, מהו הנושא, מהו הקישור לאתר המקור וכדומה.

למרות שנדמה כי השרת "דוחף" מידע ללקוח, מבחינה טכנית תוכנת הלקוח היא זו שבודקת מדי פעם האם לשרת יש חידוש עבורה.

בקובץ RSS יש מידע RSS מחולק לשני סוגים עיקריים של יחידות: ערוץ (channel) ופריט (item). הגדרות הערוץ מתארות בדרך כלל את מקור המידע. על פי רוב, האתר המקורי ממנו מגיע המידע. לכל ידיעה חדשותית, אירוע או פרט מידע אחר מוקדש פריט. תקני ה־RSS מתוכננים כך שכל פריט כולל מידע על תאריך היצור ותאריך התפוגה שלו.

יש גם כלים מוכנים המייבאים ומייצאים RSS. כדי להשתמש בהם, יש להוסיף את הקישור של קובץ ה־RSS שמספק האתר לרשימת ההזנות (feeds), וכך ניתן לקרוא את התוכן החדש. ישנן גם תוכנות עזר מקוונות , שמסייעות בקריאת תכני RSS. כמו כן, דפדפן פיירפוקס בכל גרסאותיו תומך בקריאת תכני RSS באמצעות מערכת של סימניות חיות ("עדכניות") (באינטרנט אקספלורר התמיכה מתחילה רק מגרסה 7).

קיימות חבילות ייעודיות בשפות רבות כדוגמת perl אשר תפקידן לקרוא ולכתוב RSS בתקנים שונים, כדי להקל על כתיבת קוראי RSS וכותבי RSS.

שימושים

השימוש העיקרי של ה-RSS הוא הצגה תמציתית ומסכמת של החומר שהתחדש באתר אינטרנט מבלי לבלבל את המשתמש עם התוכן הרב והקבוע שהוא כבר מכיר. תמציתיות זו מאפשרת למשתמש לעקוב בזמן קצר אחרי המתחדש באתרי אינטרנט רבים.

קיימים אתרי איסוף תוכן רבים, המאפשרים לאסוף תוכן מותאם אישית לאתר בית אחד, שדרכו יכול המשתמש להיכנס באמצעות שם וססמה, לדוגמה: אתר המאחד בתוכו חדשות מאתר ynet, חדשות כלכלה מ-TheMarker, חדשות מערוץ 7 וחדשות תרבות מ"הארץ".

בשל תמציתיות קובצי ה-RSS קל לעשות בהם גם את השימושים הבאים:

• שליחה בדואר אלקטרוני או מסרון

• שילוב באתרים אחרים

• נגישות אינטרנט לכבדי ראייה ונתינת מידע לתוכנות נגישות מידע לעיוורים (לצד תמצות המלל גם הסרת הגרפיקה והעיצוב הנהוגה ב-RSS מועילה לנגישות לעיוורים). נכון לשנת 2010 הסיוע של ה-RSS בנגישות לאנשים עם לקויות קוגניטיביות טרם נבדק דיו.

הפער הדיגיטלי

רקע

"הפער הדיגיטלי" הוא מונח שנטמע לראשונה באמצע שנות התשעים של המאה העשרים במינהל האמריקני לתקשורת ומידע. המונח נעשה פופולרי לאחר סדרת דוחות שהגיש סגן שר המסחר לשעבר ויועץ טכנולוגי לממשל קלינטון לארי ארווינג בנושא. הפער הדיגיטילי הוא בעיקר תוצאה של פערים סוציואקונומים בין חתכי האוכלוסייה השונים אבל לא רק, ישנו פער דיגיטלי גם בין הגזעים השונים, פער בין המינים,פער בין בעלי שליטה בשפה האנגלית לאלה שאינם שולטים בה, פער בעקבות מיקום גאוגרפי, פער בין גילים ובין אוכלוסיות "רגילות" לבין אוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים כגון עוורים, כבדי שמיעה ולקויי למידה. הפער הדיגיטלי נחשב במדינות רבות כבעיה פוליטית חברתית. הפער גדל ככל שהמדינות המתועשות הופכות תלותיות בטכנולוגיה הדיגיטלית בתהליכיהם הכלכליים והדמוקרטיים.

גורמים התורמים לפער הדיגיטלי

1. תשתית פיזית שאינה מאפשרת גישה לטכנולוגית המידע.
2. מצב כלכלי לא טוב המונע קניית מחשב וחיבור לאינטרנט.
3. חוסר מודעות להשפעת העולם הדיגיטלי ולצורך בשימוש ההולך ומתרחב בטכנולוגיות המידע.
4. חוסר שליטה בשפה האנגלית.
5. רתיעה מהעולם הדיגיטלי.
6. דרך חיים המתנגד לשימוש במחשב ולחיבור לרשת האינטרנט.

לדעת לראות

עיצוב אתר אינטרנט מהווה חלק חשוב ובלתי נפרד מחוויית המשתמש. על המעצב לדאוג לשימוש נכון בצבע, קו, אור וצל, עומק ורוחב, טקסטורה וכמובן - תוכן. הגולשים באתרים השונים מבינים מי בעל האתר בזכות העיצוב הנראה לעין. המאמר הבא מציג את הכלים להעביר מסרים עיצוביים בדרך ברורה, נוחה וידידותית למשתמש.

הפעולה לראות, במובנה העמוק של המילה, היא שילוב בין פעילות חושית ופעילות תפיסתית. את זאת חייבים להבין שני הצדדים – "מעביר המסר" ו"מקבל המסר".
הגולש, כ"מקבל המסר", נכנס לאתרך ונחשף לעיצוב האתר. עיצוב אתר הוא הפעולה הראשונית שאתה מעביר ל"מקבל המסר". כאן אתה נותן לגולש להתרשם מכישוריך וגורם לו לעניין. אפקט המשיכה הוא זה שידרבן את הגולש להמשיך ולגלוש באתרך, אחרת ינוס על נפשו בהנף לחיצה.

העיצוב משלב בתוכו קו, צבע, אור, צורה וקומפוזיציה, עומק ומרחב, מצע ופורמט וכיאה לאתר אינטרנט טוב – טקסטורה ותוכן. כל אלה מעבירים תחושות ורגשות ל"מקבל המסר" ובמקרה של האינטרנט, הגולש.

בכדי להגיע לגולש בדרך נעימה יש לשמור על מספר כללים:

• התאם את עיצוב האתר לנושא המוצג בו.
• התאם את העיצוב לקהל היעד אשר אליו אתה פונה.
• התאם את העיצוב לנוחות השימוש ולהנדסת האנוש
• כתוב טקסט בגופן אחיד, עגול, כותרות אחידות ותוכן אחיד
• כתוב בצבע ברור, לא בהיר ולא כהה מדי. התאמת הצבעים צריכה להיעשות בצורה חכמה. שימרו על אחידות הצבעים
• דאגו שכל העמודים באתר יעוצבו באותו סגנון. לא כדאי לבלבל את הגולש יותר מדי
• לא כדאי לשים הרבה תמונות וקצת מלל
• השתמש בגראפיקה למשיכת עין הצופה
• דאג ללוגו ברור וקליט שיגרום לייחודך, וחשוב מכל - שיגרום למקבל המסר לזכור אותך